מהי לוגותרפיה?

ד"ר סוניה לצטר פאו

מקור המלה לוגוס נמצא ביוונית ופרוש המלה הוא ’משמעות‘. כלומר, לוגותרפיה היא תרפיה בעזרת משמעות. פרופ׳ ויקטור פרנקל פיתח את הלוגותרפיה בשלהי שנות ה- 20‘ וה- 30‘ של המאה הקודמת, חווה בעצמו את עוצמות התיאוריה כשנכלא במחנות ריכוז במלחמת העולם השנייה ולאחר שחרורו כתב בשנת 1946 על לוגותרפיה בספרו המפורסם ׳אדם מחפש משמעות׳. פרנקל מצא כי משמעותבחיים היא מניע ראשוני שגורם לאנשים לפעול (Frankl 2017). תחושת משמעות עוזרת לאדם לקבוע כיצד ברצונו לחיות, מה ברצונו להשיג ומצייד אותו בעוגן להיאחז בו בזמנים קשים.

לפי פרנקל, אנשים רבים חיים מבלי לתת את הדעת למה משמעותי בחיים שלהם. הוא אמר על כך שאנשים אלה ’מתקיימים‘, בלי לתת את הדעת למה משמעותי ונכון עבורם בחייהם. אנשים ש‘חיים' לפי הגדרתו מודעים ומחפשים משמעות ומצליחים לחיות לפי מה משמעותי להם. כלומר, הם חיים את חייהם באופן פעיל, לא נגררים אחרי מה שהחברה מצפה מהם, אלא נותנים את הדעת מה משמעותי וחשוב להם ועקב כך קובעים את מטרותיהם.

מחקרים רבים מראים כי אנשים שחיים עם משמעות מרוצים יותר מחייהם מאשר אנשים שלא חיים על פי מה שמשמעותי להם ובגילאים מבוגרים הם אף מאריכים חיים בהשוואה לאחרים שאינם חיים עם משמעות (Steger, Oishi, & Kashdan, 2009; Krause, 2009). קיימים שלושה מקורות למציאת משמעות (Frankl, 2018). הדרך הראשונה כוללת כל דבר שהאדם יוצר או נותן לעולם, כגון לעבוד לפרנסה, עבודת התנדבות, יצירה אמנותית, בישול או כל דבר שבו מדובר בעשייה. הדרך השנייה כוללת כל חוויה אנושית כגון חוויות הקשורות להנאה בטבע, ממוזיקה, ממפגש חברתי או באהבה לאחר. הדרך השלישית מתייחסת לעמדה שהאדם לוקח כלפי קשיים או סבל הבלתי ניתנים לשינוי, אשר יכולה להביא את האדם להתעלות עצמית. התעלות עצמית עשויה לקרות כשהאדם מוצא משמעות למרות הסבל ואף בעקבות החוויה הקשה או דרך ההתמודדות שלו עם המצב.

אי אפשר למצוא משמעות אם לא לוקחים אחריות אישית להשיג משמעות (Frankl, 1958, 2011). כלומר, אי אפשר להטיל את האחריות לחוסר מימוש משמעות על מישהו אחר. בנוסף, זה חיוני לתת את הדעת לכך, כי כל אדם בכל רגע נתון חופשי לבחור את העמדה או את ההתמודדות שלו בכל מצב (Fabry, 2013; Frankl, 2010). אין האדם חופשי מהתנאים שלו, כגון הגנטיקה שלו, התנאים הפיזיים או הסביבתיים שלו, אך בתוך מגבלות חייו, הוא חופשי לקבוע מי הוא ומה הוא ירצה להיות.

ההתחברות למשמעות כיום וגם למה שהיה, המודעות ללקיחת אחריות על הרווחה הנפשית ולחופש הבחירה מעצימות את האדם. בכל גיל אפשר ללמוד את הגישה וכן בגילאים מבוגרים יותר הלוגותרפיה יכולה להיות כלי לצמיחה (לצטר-פאו, 2018). הנחה זאת קיימת מתוך התפיסה כי אנשים יכולים להיות גמישים גם בגילאים מופלגים (בר-טור, 2015; פלגי, 2015).

לקריאה נוספת על לוגותרפיה ופסיכותרפיה במחצית השנייה של החיים לחצו על הקישור הבא: http://cont-edu.haifa.ac.il/he/programs/psicoprogram/2004-2016-04-04-11-06-54

 

ביבליוגרפיה

בר-טור, ל. (2015). הטיפול הפסיכולוגי בזיקנה: מאפיינים ייחודיים לטיפול ולמטפל - אתגר והזדמנות לאינטימיות ולצמיחה הדדית. בתוך: מירי כהן ודנה פרילוצקי (עורכות), גרונטולוגיה מעשית: התערבות מקצועית עם אנשים זקנים, כרך ראשון, עמ׳ 121-147. ירושלים: ג׳וינט-אשל.

לצטר-פאו, ס. (2018). פסיכותרפיה במחצית השנייה של החיים. מידעוס, ביטאון העובדים הסוציאליים, 87, 24-29.

פלגי, י. (2015). הערכה פסיכולוגית של אנשים זקנים הפונים לטיפול. בתוך: מירי כהן ודנה פרילוצקי (עורכות), גרונטולוגיה מעשית: התערבות מקצועית עם אנשים זקנים, כרך ראשון, עמ׳ 33-64. ירושלים: ג׳וינט-אשל.

Fabry, J.B. (2013). The Pursuit of Meaning. Viktor Frankl, Logotherapy, and Life. Virginia: Purpose Research.

Frankl V.E. (1958). On logotherapy and existential analysis. American Journal of Psychoanalysis, 18 (1), 28-37.

Frankl, V.E. (2010). The Feeling of Meaninglessness. A Challenge to Psychotherapy and Philosophy. Milwaukee: Marquette University Press.

Frankl, V.E. (2011). Man’s Search for Ultimate Meaning. London: Rider.

Frankl, V.E. (2017). Man’s Search for Meaning. Boston: Beacon Press.

Frankl, V.E. (2018). The Doctor and the Soul. From Psychotherapy to Logotherapy. London: Souvenir Press.

Krause, N. (2009). Meaning in life and mortality. Journal of Gerontology: Social Sciences 64B (4), 517-527.

Steger, M.F., Oishi, S.H., & Kashdan, T.B. (2009). Meaning in life across the life-span: levels and correlates of meaning in life from emerging adulthood to older adulthood. The Journal of Positive Psychology, 4 (1), 43-52.