תחילת דף אינטרנט, לחץ אנטר כדי לעבור לאזור תוכן מרכזי
תפריט ראשי של האתר

תכנית הלימודים

תכנית הלימודים 2021-2020 (ייתכנו שינויים בתכנית הלימוד)

סמינר הדרכה:

לאורך כל שלש השנים מתקיים סמינר קליני. חברי הקבוצה נותרים קבועים ובכל שנה מתחלף מנחה הסמינר. חלוקה כזו מאפשרת עבודת עומק מתוך היכרות עם חברי הקבוצה ועם האישיות הטיפולית המתפתחת אצל כל אחד ואחת, ולצד זאת היכרות עם מנחים שונים וסגנונות התבוננות מגוונים על חומרים קליניים.

מטרת הסמינר היא לפתוח מרחב קבוצתי שיאפשר לכל משתתף להמשיך ולפתח את העצמי שלו\ה כפסיכותרפיסט\טית דרך הבאת מקרים לדיון בקבוצה, עבודה על תהליכי העברה והעברה נגדית ושימוש בקולות ותחושות בקבוצה כ"היכל של מראות" היכולים לתת זוויות הסתכלות מגוונות להבנת המקרה ודרך עבודתו של המטפל.

שנה א'

הסיטואציה הטיפולית: המסע אל הלא מודע, מרצה: ד"ר ענת צור מהלאל

הנחת הבסיס של התיאוריה הפסיכואנליטית היא כי מקור המצוקה הנפשית טמון בלא מודע, ועל כן על הטיפול הנפשי לפענח את הרבדים הנפשיים הלא מודעים. הקושי המרכזי בחקר הלא מודע הוא טבעו המסתורי, שכן פועלים בו תהליכי חשיבה ושפות אחרות מאשר אלו הפועלות במודע. בנוסף, קיים מערך הגנתי משוכלל אשר נועד לצנזר את התכנים הלא מודעים המודחקים. החשיבה הפסיכואנליטית מתחבטת לאורך כל השנים בשאלה המורכבת, כיצד ניתן להתחקות ולפענח את אותה ממלכת מסתורין רווית הכוח והמשמעות החבויה במעמקי הנפש? זו גם תהא השאלה המרכזית עמה נתמודד בקורס במהלך השנה.

נפתח באופן בו פרויד יצר והבין את הסיטואציה הטיפולית כמעבדה המזמינה העלאה של תכני הלא מודע. נקדיש מחשבה מעמיקה להבנת חשיבתו של פרויד בנוגע לשפה המסתורית של הלא מודע והדרכים השונות והמפותלות לפיענוחה, באמצעות חקר סימפטומים, חלומות ומעשי כשל, וכן יחסי ההעברה. נמשיך בהבנת חקר הלא מודע בתוך הקשר של יחסי האובייקט, כפי שהובן בזרם הקלייניאני והעצמאי של יחסי האובייקט, ובהמשך על ידי הזרם האינטרסובייקטיבי. נעמוד על ההבדלים בהבנת הלא מודע על פי הפסיכואנליזה הקלאסית, הפסיכואנליזה של יחסי האובייקט והפסיכואנליזה האינטרסובייקטיבית בת זמננו, על הדגשים השונים בהבנת התכנים המודחקים ובתהליך הנדרש בפענוח ובעיבוד הלא מודע לשם ריפוי מצוקות הנפש.

ננסה להבין את השינויים שחלו לאורך השנים בחקר הפסיכואנליטי של הלא מודע, מהדגש שהושם בראשית על תובנה הנרכשת באמצעים פרשניים מילוליים ועל דינמיקה תוך נפשית, לעבר דגש הולך וגובר על הסיטואציה הטיפולית כחוויה מתקנת לטראומות העבר המודחקות באמצעים מילוליים ולא מילוליים ועל דינמיקה בין אישית. נבחן התפתחויות אלה בהבנת הסיטואציה הטיפולית וחקר הלא מודע באמצעות כתביהם של זיגמונד פרויד, שנדור פרנצי, מלאני קליין, וילפרד ביון, דונלד ויניקוט ותומס אוגדן.

הקורס יהיה בנוי מהעמקה בכתבים תיאורטיים מתחום הספרות הפסיכואנליטית, לצד הקדשת חשיבה ליישומם בעבודה הטיפולית, וכן נגיעות מהספרות והפואטיקה. חובות הקורס יכללו קריאה מעמיקה של המאמרים לקראת השיעור, הכנת תיאורי מקרה וונייטות טיפוליות והצגתם בשיעור והשתתפות פעילה בשיעורים.

יסודות הטכניקה הטיפולית, מרצה: נעה גיא

תיאור הקורס: הקורס יעסוק ביסודות הטכניקה הטיפולית, תוך שימת דגש על טכניקות בניית התשתית הטיפולית. בין הנושאים שיהוו את מוקד הקורס יעמדו: תחילת הטיפול, עמדת המטופל כמבקש עזרה, עמדת המטפל ומקומה של פנטזיית הצלה, ביסוס הקשר הטיפולי, יצירת רפורט בדיאדה הטיפולית, רקימת הברית הטיפולית, בניית המסגרת הטיפולית, הסטינג ומשמעויותיו, גבולות בטיפול, אתיקה, הדרכה וכתיבה. הקורס ייתן חשיבות רבה לאופן בו נבנים יחסים טיפוליים באשר הם, ובהקשר לטיפול הדיאנמי בפרט. בנוסף, יעסוק הקורס, דרך הנושאים שנזכרו, בחשיבה על העמדה הטיפולית של המטפלים, ועל הבנייתה דרך הטכניקה של הפסיכותרפיה הדינאמית.

דרישות הקורס: קריאת החומר הביבליוגרפי לפני השיעור. רשימת הקריאה מחולקת לקריאת חובה, ולקריאה משלימה מומלצת. השעורים יכללו גם קריאה משותפת של קטעים נבחרים ודיון עם הסטודנטים.

הקשבה אנליטית, מרצה: שימי תלמי

מטרת הקורס:

מה זו הקשבה אנליטית? במה היא שונה משיחת נפש אינטימית עם חבר או חברה טובה?

הספרות הפסיכואנליטית מסמנת לאורך השנים תנודת בדגשים המאפיינים את ההקשבה למטופל במפגש הטיפולי.

החל בפרויד שישים במרכז את חקר הלא מודע ויזמין בנדיבות את המטופל לומר כל מה שעולה על דעתו ללא צנזורה או מיון דברים קטנים כגדולים ואת המטפל להיות בעמדת המאזין בקשב צף לרצף האסוציאציות החופשיות של המטופל, פסיכולוגיה של איש אחד ((one person psychology

דרך מלני קליין המבשרת של תאוריית יחסי אובייקט שתטען כי הדגש בקשב האנליטי הוא על רגשי ההעברה של המטופל למטפל בתוך המפגש הטיפולי (two person psychology) ממשיכיה יוסיפו דגש גם על תהליכי ההעברה הנגדית של המטפל כמשאב להבנת המטופל ולא כמכשול . הגישה ההתייחסויות תדבר כבר על מפגש שיש בו מן ההשפעה ההדדית ותרומת כל אחד למרחב המפגש (השלישי האנליטי) המטפל יקשיב לחוויה הסובייקטיבית של המטופל, לאופן שבו הקשיב המטופל להתערבויות שלו כמורה נבוכים לעולמו הפנימי של המטופל. תרחיק לכת ותאמר כי העולם הפנימי של המטפל האסוציאציות והמחשבות המתעוררות בו במהלך המפגש הטיפולי מהווים פילטר פנימי לגיטימי אשר בעזרתו מתחקה המטפל אחר עולמו של המטופל.

המפגשים ילוו בדוגמאות קליניות שאביא וכן דוגמאות שיתרמו על ידכם מהעבודה הטיפולית שלכם.

שנה ב'

ליווי והחזקה טיפולית במצבי קיצון, מרצה: גב' טלי עציון רון

 דרך דוגמאות ממקרי טיפול מפורסמים בספרות הפסיכואנליטית.

הקורס יסקור דוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית של טיפולים במצבי קיצון, כגון מרגרט ליטל של ויניקוט, רובי של אלוורז, קארן של דייויס ועוד.

דרך הדוגמאות נראה כיצד המושגים התיאורטיים- מסתור נפשי, השבה, רגרסיה ועוד- מתממשים בחדר הטיפולים בתוך ההתרחשות הערה והחיה בדיאדה הטיפולית. מצבי הקיצון משפיעים בעוצמה הן על המטפל והן על המטופל ומאפשרים למידה מרתקת על מצבי הנפש, המרחב הטיפולי ועל האפשרות לתנועה ואף להחלמה בטיפול.

בנוסף, דרך המקרים, מתאפשרת הצצה על המטפלים עצמם- על אישיותם המורכבת, השימוש שהם עושים בהעברה הנגדית ועל התנהלותם בפועל בחדר הטיפולים.

מצבים מנטלים ראשוניים, מרצה: מיר ממן

בספר טבע האדם ( 1988) , וויניקוט כתב: "בראשית אין שלמות הן במרחב והן בזמן, אין מקום ל'לא אני' ואין מודעות. התינוק שהאם עוטפת וחובקת, קודם ברחם ואחר כך בחיקה, עדיין אינו יחיד – הוא גרעין היחידה תינוק – סביבה. העצמי שלו לא כונן עדיין ו'הוא אינו שם' על מנת להבדיל 'לא-אני' מ'אני'. הוא בבחינת 'אין דבר כזה תינוק'.... הוא תינוק לבדו, הוא העולם כולו, אין איש זולתו ואין בלתו" .... ונמצאת שם אם "קרובה וצמודה, עוטפת וקשובה, הוא תלוי בה תלות מוחלטת והוא אינו ער לקיומה" ( עמ' 19).

במהלך הקורס נקרא ונחשוב על 'טבע האדם' מבראשית.

דרך ההתפתחות הרגשית הראשונית וכשליה נחשוב על מטופלים קשים המביאים עימם חוויות כמו: הפרעות התנהגות, התמכרויות לריגושים, שתיקות ממיתות, שעמום, התנתקויות מקפיאות וריקנות.

נקרא מאמרים של תיאורטיקנים שונים כמו: אוגדן, ויניקוט, ביק, אלוורז, אייגן, קינן ואשל. דרך עיניהם ננסה לחדד את ההתבוננות על אזורים נפשיים טרום מילוליים ונאיר את השיח בין המטפל למטופל ובין המטפל לבין עצמו.

 הלא מודע וגלגוליו השונים, מרצה: רחל ברנסקי

כוחו של הלא מודע לשחזר ולייצר תהליכים המבטאים את מצוקתו של המטופל את הפרעתו, באים לידי ביטוי גם בחדר הטיפולים.

היכולת לפגוש את הלא מודע ואת התהליכים הראשוניים הפרה ורבלים המתרחשים בחדר להקשיב להם לחוש בהם לברר ולחלום אותם, תומכים ביכולתו של המטפל לעזור למטופל.

עזרה שמשמעותה תמיכה בהתפתחותו, תוך יצירת תנאים ודרך המאפשרת לו להיות קרוב יותר לעצמו.

בקורס יקראו מאמרים שונים בהם תהיה התייחסות ללא מודע המופיע בהתאם לתאורטיקנים השונים. נתעסק בתהליכים העוברים על  המטפל ביחסים הטיפולים ובהתנהלותו של המטופל. המטרה תהיה הן לחדד את ההבנה לתהליכים אלו והן להנחות את החשיבה ולאופן שניתן להתייחס ולהחזיר משהו מכל אלו למטופל דרך דיבור, פירוש, והכלה.

פרויד והקליניקה, מרצה: אורי הרפז

.."ואכן, מילים הן כלי העבודה העיקרי של הטיפול הנפשי" (פרויד, 1890).

כך פותח פרויד את מאמרו 'הטיפול הנפשי' שכתב עוד ב-1890 עת חזר מלא התלהבות משהות בבית החולים הפריזאי המפורסם סלפטרייר. בית החולים בו למד ליישם ממורו הנערץ שארקו את דרכי ההיפנוזה שהיוו השראה מרכזית לטיפול הפסיכואנליטי.

במאמר הנ"ל אותו כותב בגיל 34 מציג פרויד תובנות מרחיקות לכת אודות חשיבותה של המילה לריפוי הנפשי, על הקשר בין הנפשי לגופני ועל השפעתו של הקשר לדמות הטיפולית בתהליך הריפוי. פרויד מנסה בשלב זה של חייו לנסח שיטת טיפול פסיכואנליטית, אך הוא מעולם לא מימש את תכניתו ליצור חיבור שלם שיענה על דרישתם של המעוניינים ביסודות הפרקטיקה. עבור אלו שרצו אך לא יכלו להגיע לווינה הוא מוציא במקום זאת סדרת מאמרים בין השנים: 1904-1919 בהם הוא מגולל בשפה פשוטה ומעשית את יסודות הפסיכואנליזה. 

במהלך הסמסטר נעקוב אחר מספר מושגי יסוד מאותה תקופה כגון: חזרה, העברה, וסימפטום, אך גם נפנה את מבטנו אל עבר מאמרים המקוטלגים כבר בתחום המטא-פסיכואנליזה. נסיים במאמרים מאוחרים יותר המבצעים מעין מבט-על לכרונולוגיה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית ופותחים פתח לחשיבה מחודשת נוכח נקודות ההתחלה בהגותו.

מטרת השעורים תהיה להעשיר את עולם המושגים התיאורטי ובאמצעותו לחדד את אופני ההקשבה וההתערבות בקליניקה. בהשפעת שארקו הטוען: "תיאוריה זה דבר טוב מאוד, אולם אין היא מונעת מהעובדות להתקיים", ננסה להמיר עבודה קלינית לתובנה תיאורטית ולהפך. לבחון את ההמשגות הפרוידיאניות אל מול המפגש הטיפולי ולשאול על הרלוונטיות שלהן? במה הן מועילות? ועד כמה הן עשויות לקדם את הטיפול בפציינטים המביאים את סבלם אל הקליניקה מידי יום? 

שנה ג'

 לדבר עם הבטנה - מפגש עם חדר הטיפולים של אן אלווארז, מרצה:  ד"ר מריאנה גייטיני

במהלך הקורס נתבונן בחוויות הראשוניות ביותר במהלך ההתפתחות, חוויות שטרם עברו ייצוג והן תחושתיות, קדם מילוליות. נתחקה אחר תהליכי ההכלה וההחזקה המאפשרים לנפש לעבור מראשוניות זו, מתוהו ובוהו וחושך על פני תהום למקום שיש בו וים ולילה, קצב ומשמעות.

נבחן את התוצאות האפשריות של כשלים במעבר זה, כשלים שמתבטאים בחוסר היכולת ליצור ייצוג בMIND. היבטים בלתי מוחזקים ומעוכלים הנותרים כחוויות של "חור שחור", אין, מוות רגשי וחרדות כיליון. נתחקה אחר הסימנים שהנפש מותירה במצבים נטולי סימבוליזציה כאלו; סימנים בגוף המטופל, סימנים שמהדהדים בנו כמטפלים, סימנים שמחכים לפענוח.

תיאורטיקנים שונים ילוו את ההתחקות אחר מצבים מוקדמים ורבי עוצמה אלו; נקרא את אוגדן, ביון, מיטרני ומחברים נוספים שנאבקים על מציאת פנסים להאיר את המקומות האפלים בנפש.

הקורס ילווה בדיון בתיאורי מקרה ובניסיון להבין כיצד ניתן לפגוש מצבים אלו בתוך העבודה הטיפולית.

התפתחות רגשית מוקדמת בבריאות וכשליה בתורתו של ד.ו. ויניקוט, מרצה: רבקה יצחק 

בקורס נקרא יחד קריאה קרובה במאמרים של ד.ו. ויניקוט. דרכם נפגוש את החדשנות והמקוריות של הגותו וכמה  מרעיונותיו המהפכניים. נכיר את "המקום בו אנו חיים", מרחב נפשי שלישי שויניקוט הוסיף על מציאות פנימית ומציאות חיצונית, מרחב המחולל אשליה בריאה, משחק ויצירתיות ראשונית.נתבונן על רעיון הסביבה כאינהרנטית ליחיד, ואמת וכזב בחיי הנפש.

נחשוב על דרך עבודתו של ויניקוט ועל מושגים שיצר וניסח המעבירים את מוקד ההקשבה והטיפול מעיסוק במבנה הנפש ומאזורי הדחף והקונפליקט לתהליכי כינון ההוויה הראשיתית וכינון העצמי, לחווייתי ולסובייקטיבי. נבחן את השפעותיהם של הצלחה ושל כשל בהתאמה לצרכים הראשוניים של התינוק על ההתפתחות ונדון במשמעויותיהם למצב הטיפולי. נחבר את ההבנות התיאורטיות לדוגמאות מעבודתו הקלינית של ויניקוט המוצגת במאמריו ולכאלו שיביאו המשתתפים ואציג אני.

איך פועל הטיפול על-פי פרויד, מרצה: עופר קסטל

אם  אנו יכולים לדבר על אהבה במסגרת אקדמית?

מה המדע יכול לומר על אהבה?

אולי כדאי להשאיר את השיח על אהבה למשוררים?

שיר השירים: עזה כמוות האהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש, שלהבותיה.מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישתפוה, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו." ח,6-7.

מצד אחד השאלה היא האם הפסיכואנליזה יכולה לדעת משהו על אהבה, ומצד שני הפציינטים שלנו, רוצים לדבר איתנו בעיקר על חיי האהבה שלהם, ושם מרבית תלונותיהם.

הרבה יותר מחיי המין הם עסוקים בחיי האהבה, אך דואגים להזכיר לנו שוב ושוב שהמין קשור ישירות לאהבה, אך הם אינם עסוקים במין לכשעצמו אלה מהמין הם רוצים לגעת באהבה.

אם כך מה הקשר בין מיניות ואהבה?

בעצם יש כאן הזמנה למסע. ננסה לתאר את המסע שהאהבה עוברת מרגע ההתאהבות ועד להגעתה לאהבה בוגרת.

מסע המתחיל בהתאהבות המינית, עובר אל האהבה הנרקציסטית, ומגיע אל סופו באהבה שאינה מבקשת דבר ואינה תלויה בדבר זולת האהבה עצמה.

נעזר בתיאורטיקנים וכותבים שונים מאסכולות שונות. פרויד, יונג, תיאוריות יחסי אובייקט, פסיכולוגית העצמי, אינטרסוביקטיבים, ולבסוף כותבים העוסקים בפסיכולוגיה בודהיסטית של התעוררות, ופיתוח היכולת לאהבה.

כמו כן, ננסה לעסוק בפסיכופתולוגיה של אהבה: בהפרעות נרקיסיסטיות, סכיזואידיות, והיסטריה.

מגישת פסיכולוגית העצמי לגישה האינטרסובייקטיבית, מרצה: שמואל גרזי

הקורס הזה מפגיש את תלמידיו עם שלושה נושאים מרכזיים בפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בת זמננו.  ההשראה לכל הגישות הללו היא הפסיכואנליזה האמריקאית בת זמננו.

ראשית מקנה הקורס הכרה עם הגישה של פסיכולוגיית העצמי, שמנסה להתמודד עם הקו הנרקיסיסטי באישיות, תוך שימוש במושגי יסוד כמו עצמי, זולת עצמי, הצרכים להתמזגות שכוללים את הצורך בהאדרה, הצורך המראה והצורך  בתואמות. וכן מתייחס הקורס לתהליכים התרפויטיים הנובעים מגישה זו כולל חשיבות האמפטיה והקרבה לחוויה.

החלק השני של הקורס מהווה מבוא לגישה ההתייחסותית בת זמננו וכוללת קריאת מאמרים של גדולי ראשוני הגישה כמו סטיבן מיטשל, לו ארון, ע. מנואל גנט, או רניק, מודל, אוגדן, ברומברג, מייקל אייגן ואחרים.

הפרק השלישי של הקורס נועד לעשות הכרות עם אינטגרציה של גישות שונות, שמצוי בבסיס הגישה ההתייחסותית, אך גם מהווה דגם לאינטגרציה של כל הנלמד בבית הספר לפסיכותרפיה. כך נוכל לראות כיצד גישותיהם של ביון, לאקן וויניקוט כמו גם הגישה הבודהיסטית משתלבים אך תוך גישה התייחסותית מודרנית.