תחילת דף אינטרנט, לחץ אנטר כדי לעבור לאזור תוכן מרכזי
תפריט ראשי של האתר

תכנית הלימודים

תכנית הלימודים 2017-2019 (ייתכנו שינויים בתכנית הלימוד)

סמינר הדרכה:

לאורך כל שלש השנים מתקיים סמינר קליני. חברי הקבוצה נותרים קבועים ובכל שנה מתחלף מנחה הסמינר. חלוקה כזו מאפשרת עבודת עומק מתוך היכרות עם חברי הקבוצה ועם האישיות הטיפולית המתפתחת אצל כל אחד ואחת, ולצד זאת היכרות עם מנחים שונים וסגנונות התבוננות מגוונים על חומרים קליניים.

מטרת הסמינר היא לפתוח מרחב קבוצתי שיאפשר לכל משתתף להמשיך ולפתח את העצמי שלו\ה כפסיכותרפיסט\טית דרך הבאת מקרים לדיון בקבוצה, עבודה על תהליכי העברה והעברה נגדית ושימוש בקולות ותחושות בקבוצה כ"היכל של מראות" היכולים לתת זוויות הסתכלות מגוונות להבנת המקרה ודרך עבודתו של המטפל.

שנה א'

זרמים עיקריים והתפתחויות בתיאוריה הפסיכואנליטית, מרצה: אילה הלוי

מטרת הקורס הינה להרחיב, להעמיק ולבסס הבנה תיאורטית ביחס למושגי יסוד וזרמים מרכזיים בתיאוריה הפסיכואנליטית. זאת במטרה לקשר הבנות אלו להיבטים טראפויטיים בקליניקה.

מבנה הקורס: בקורס נדון במושגים ורעיונות מרכזיים בפסיכואנליזה, היכן נוצרו וכיצד התפתחו במהלך השנים.

מתוך ראיה תיאורטית וקלינית נבחן את עבודתם של פרויד, קלין, ביון, וויניקוט, קוהוט, מיטשל וממשיכיהם. בו זמנית נבחן יחד מגוון התפתחויות ושינויים שמעצבים את המטפל/ת בן זמננו והאתגרים הטיפוליים העומדים בפניו.

במהלך השיעורים ננסה להתחקות אחר המושגים הבסיסיים דרך קישורם להצגות מקרים בספרות, של חברי הקבוצה ושלי.

הספר "פרויד ומעבר לו" (פריט מס' 1 להלן) ילווה אותנו ומומלץ לרכוש אותו.

 

הסיטואציה הטיפולית: המסע אל הלא מודע, מרצה: ד"ר ענת צור מהלאל 

הנחת הבסיס של התיאוריה הפסיכואנליטית היא כי מקור המצוקה הנפשית טמון בלא מודע, ועל כן על הטיפול הנפשי לפענח את הרבדים הנפשיים הלא מודעים. הקושי המרכזי בחקר הלא מודע הוא טבעו המסתורי, שכן פועלים בו תהליכי חשיבה ושפות אחרות מאשר אלו הפועלות במודע. בנוסף, קיים מערך הגנתי משוכלל אשר נועד לצנזר את התכנים הלא מודעים המודחקים. החשיבה הפסיכואנליטית מתחבטת לאורך כל השנים בשאלה המורכבת, כיצד ניתן להתחקות ולפענח את אותה ממלכת מסתורין רווית הכוח והמשמעות החבויה במעמקי הנפש? זו גם תהא השאלה המרכזית עמה נתמודד בקורס במהלך השנה.

נפתח באופן בו פרויד יצר והבין את הסיטואציה הטיפולית כמעבדה המזמינה העלאה של תכני הלא מודע. נקדיש מחשבה מעמיקה להבנת חשיבתו של פרויד בנוגע לשפה המסתורית של הלא מודע והדרכים השונות והמפותלות לפיענוחה, באמצעות חקר סימפטומים, חלומות ומעשי כשל, וכן יחסי ההעברה. נמשיך בהבנת חקר הלא מודע בתוך הקשר של יחסי האובייקט, כפי שהובן בזרם הקלייניאני והעצמאי של יחסי האובייקט, ובהמשך על ידי הזרם האינטרסובייקטיבי. נעמוד על ההבדלים בהבנת הלא מודע על פי הפסיכואנליזה הקלאסית, הפסיכואנליזה של יחסי האובייקט והפסיכואנליזה האינטרסובייקטיבית בת זמננו, על הדגשים השונים בהבנת התכנים המודחקים ובתהליך הנדרש בפענוח ובעיבוד הלא מודע לשם ריפוי מצוקות הנפש.

ננסה להבין את השינויים שחלו לאורך השנים בחקר הפסיכואנליטי של הלא מודע, מהדגש שהושם בראשית על תובנה הנרכשת באמצעים פרשניים מילוליים ועל דינמיקה תוך נפשית, לעבר דגש הולך וגובר על הסיטואציה הטיפולית כחוויה מתקנת לטראומות העבר המודחקות באמצעים מילוליים ולא מילוליים ועל דינמיקה בין אישית. נבחן התפתחויות אלה בהבנת הסיטואציה הטיפולית וחקר הלא מודע באמצעות כתביהם של זיגמונד פרויד, שנדור פרנצי, מלאני קליין, וילפרד ביון, דונלד ויניקוט ותומס אוגדן.

הקורס יהיה בנוי מהעמקה בכתבים תיאורטיים מתחום הספרות הפסיכואנליטית, לצד הקדשת חשיבה ליישומם בעבודה הטיפולית, וכן נגיעות מהספרות והפואטיקה. חובות הקורס יכללו קריאה מעמיקה של המאמרים לקראת השיעור, הכנת תיאורי מקרה וונייטות טיפוליות והצגתם בשיעור והשתתפות פעילה בשיעורים.

שנה ב'

הקשבה אנליטית, מרצה: שימי תלמי

מה זו הקשבה אנליטית? במה היא שונה משיחת נפש אינטימית עם חבר או חברה טובה?

הספרות הפסיכואנליטית מסמנת לאורך השנים תנודת בדגשים המאפיינים את ההקשבה למטופל במפגש הטיפולי.

החל בפרויד שישים במרכז את חקר הלא מודע ויזמין בנדיבות את המטופל לומר כל מה שעולה על דעתו ללא צנזורה או מיון דברים קטנים כגדולים ואת המטפל להיות בעמדת המאזין בקשב צף לרצף האסוציאציות החופשיות של המטופל, פסיכולוגיה של איש אחד ((one person psychology

דרך מלני קליין שתטען כי הדגש בקשב האנליטי הוא על רגשי ההעברה של המטופל למטפל בתוך המפגש הטיפולי (two person psychology) וזיהוי הפנטזיה הלא מודעת של המטופל. ממשיכיה יוסיפו דגש גם על תהליכי ההעברה הנגדית של המטפל כמשאב להבנת המטופל . משם ימשוך ביון חוט ויתאר את עמדת ההקשבה של המטפל כזו שהיא ״ללא זיכרון וללא תשוקה", הגישה ההתייחסויות תדבר כבר על מפגש שיש בו מן ההדדיות ותזמין את המטפל להקשיב לחוויה הסובייקטיבית של המטופל, לאופן שבו הקשיב המטופל להתערבויות שלו כמורה נבוכים לעולמו הפנימי של המטופל.

המפגשים ילוו בדוגמאות קליניות שאביא וכן דוגמאות שיתרמו על ידכם מהעבודה הטיפולית שלכם.

 

מגע עם אזורי נפש דיסוציאטיביים, ד"ר מריאנה גייטיני

מקורה של המילה "טראומה" בשפה היוונית, ומשמעה "פצע, חבלה בגוף" הנפש עושה בה שימוש מטאפורי: "הפצע שאיננו נגלה".

בכל אירוע טראומטי יש איזה "יתר" איזו עודפות שחומקת מייצוג, חרדות ש"אין להעלותן על הדעת".

במהלך הקורס נדון בגישות השונות המנסות למצוא שמות לאירועים משוללי שפה אלו. ננסה להתחקות אחר "הבלתי נגלה". נאבק בכוחות הדיסוציאטיביים שמבקשים להסיט ממנו את המבט, שמסרבים לכנות אותו בשמות, אך ממשיכים להיות אחוזים על ידו; רשומים בגוף, בשינויים בזיכרון בהכרה ובנפש. מכאן גם נפגוש את הסוגיות המרכזיות בטיפול בטראומה: כוחה של הדיסוציאציה, של החזרה הכפייתית והשינויים המבניים שהיא עשויה לחולל בנפש.

נעצור בתחנות התפתחותיות בחשיבה הפסיכואנליטית על טראומה: פרויד והנשים ההיסטריות, הנסיגה (הטראומטית?) מתיאורית הטראומה לתיאוריית הדחפים, חזרתה של הטראומה דרך פרנצי ובלבול השפות, חאן והטראומה הקומולטיבית, ויניקוט ושאלת הטראומה התפתחותית ועוד. לבסוף נתייחס למחשבות עכשוויות בשדה הפסיכואנליטי, כאלו הנוגעות לשאלת קיומו של הייצוג בנפש שעברה טראומה ובשאלות בדבר איחוי ורישום באמצעות הסובייקטיביות של המטפל. דיונים אלו ילוו בדוגמאות קליניות.

 

החשיבה הקלייניאנית, מרצה: לימור חלמיש

מלאני קליין היא אחת התיאורטיקניות המשפיעות ביותר על הפסיכואנליזה ועל הבנת התפתחות הנפש. תרומתה ניכרת במיוחד בטיפול בילדים ובהפרעות פסיכוטיות, שנתפסו עד אז כבלתי ניתנות לטיפול.

קליין הותירה אחריה לא רק כתבים העוסקים בפן התיאורטי אלא גם בטכניקה הטיפולית, המושתתת על חתירה אחר הבנת האמת הלא מודעת. התיאוריה של קליין מתבססת הן על הדחף המולד והן על יחסי אובייקט, מושג שהרחיבה וראתה בו יסוד התפתחותי מרכזי הקיים מרגע הלידה.

את רעיונותיה היא פיתחה דרך הבנות אינטואיטיביות בעבודתה הקלינית לאורך השנים, כך שלעיתים כתיבתה אינה סדורה ונהירה מספיק.

בקורס הנוכחי נתמקד במושגי היסוד של קליין עצמה (לא נרחיב לתיאורטיקנים נוספים ממשיכי דרכה) וניגע מעט מאד בטכניקה, שדורשת התייחסות נרחבת. בשלושה עשר השיעורים שלפנינו, נתוודע בכל שיעור למושג מרכזי אחד מהתיאוריה שלה ובשיעור שלאחריו נעמיק את ההבנה בו דרך דיון והבאת מקרים קליניים שיוצגו ע״י המשתתפים.

נעבור על מושגים מרכזיים כגון: טיפול בילדים, דחף אפיסטמופילי, החרדה המרכזית, עולם פנימי והפנטזיה הלא מודעת, אובייקט פנימי, העמדה הסכיזו-פרנואידית, העמדה הדפרסיבית, אדיפוס מוקדם ומאוחר, סופר אגו, הזדהות השלכתית, שינאה וצרות עין, יצירת סמלים, אהבה ותיקון, העברה כסיטואציה טוטאלית.

חומר הקריאה יכלול בעיקר מאמרי מפתח של קליין שתורגמו לעברית לצד מאמרים נוספים שנכתבו ע״י ממשיכי דרכה, שקריאתם לעיתים בהירה יותר מהטקסטים שלה עצמה.

הסילבוס מהווה בסיס לחומרים שנדבר עליהם, אך לצערי, הזמן קצר מלהקיף את כולם.

 

פרויד והקליניקה, מרצה: אורי הרפז

.."ואכן, מילים הן כלי העבודה העיקרי של הטיפול הנפשי" (פרויד, 1890).

כך פותח פרויד את מאמרו 'הטיפול הנפשי' שכתב עוד ב-1890 עת חזר מלא התלהבות משהות בבית החולים הפריזאי המפורסם סלפטרייר. בית החולים בו למד ליישם ממורו הנערץ שארקו את דרכי ההיפנוזה שהיוו השראה מרכזית לטיפול הפסיכואנליטי.

במאמר הנ"ל אותו כותב בגיל 34 מציג פרויד תובנות מרחיקות לכת אודות חשיבותה של המילה לריפוי הנפשי, על הקשר בין הנפשי לגופני ועל השפעתו של הקשר לדמות הטיפולית בתהליך הריפוי. פרויד מנסה בשלב זה של חייו לנסח שיטת טיפול פסיכואנליטית, אך הוא מעולם לא מימש את תכניתו ליצור חיבור שלם שיענה על דרישתם של המעוניינים ביסודות הפרקטיקה. עבור אלו שרצו אך לא יכלו להגיע לווינה הוא מוציא במקום זאת סדרת מאמרים בין השנים: 1904-1919 בהם הוא מגולל בשפה פשוטה ומעשית את יסודות הפסיכואנליזה. 

במהלך הסמסטר נעקוב אחר מספר מושגי יסוד מאותה תקופה כגון: חזרה, העברה, וסימפטום, אך גם נפנה את מבטנו אל עבר מאמרים המקוטלגים כבר בתחום המטא-פסיכואנליזה. נסיים במאמרים מאוחרים יותר המבצעים מעין מבט-על לכרונולוגיה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית ופותחים פתח לחשיבה מחודשת נוכח נקודות ההתחלה בהגותו.

מטרת השעורים תהיה להעשיר את עולם המושגים התיאורטי ובאמצעותו לחדד את אופני ההקשבה וההתערבות בקליניקה. בהשפעת שארקו הטוען: "תיאוריה זה דבר טוב מאוד, אולם אין היא מונעת מהעובדות להתקיים", ננסה להמיר עבודה קלינית לתובנה תיאורטית ולהפך. לבחון את ההמשגות הפרוידיאניות אל מול המפגש הטיפולי ולשאול על הרלוונטיות שלהן? במה הן מועילות? ועד כמה הן עשויות לקדם את הטיפול בפציינטים המביאים את סבלם אל הקליניקה מידי יום? 

 

מצבים מנטלים ראשוניים, מרצה: מיר ממן

בספר טבע האדם ( 1988), וויניקוט כתב: "בראשית אין שלמות הן במרחב והן בזמן, אין מקום ל'לא אני' ואין מודעות. התינוק שהאם עוטפת וחובקת, קודם ברחם ואחר כך בחיקה, עדיין אינו יחיד – הוא גרעין היחידה תינוק – סביבה. העצמי שלו לא כונן עדיין ו'הוא אינו שם' על מנת להבדיל 'לא-אני' מ'אני'. הוא בבחינת 'אין דבר כזה תינוק'.... הוא תינוק לבדו, הוא העולם כולו, אין איש זולתו ואין בלתו" .... ונמצאת שם אם "קרובה וצמודה, עוטפת וקשובה, הוא תלוי בה תלות מוחלטת והוא אינו ער לקיומה" ( עמ' 19).

במהלך הקורס נקרא ונחשוב על 'טבע האדם' מבראשית.

דרך ההתפתחות הרגשית הראשונית וכשליה נחשוב על מטופלים קשים המביאים עימם חוויות כמו: הפרעות התנהגות, התמכרויות לריגושים, שתיקות ממיתות, שעמום, התנתקויות מקפיאות וריקנות.

נפגוש מאמרים של תיאורטיקנים שונים כמו: אלוורז, ויניקוט, ביק, אנזייה, אוגדן, אייגן, אשל, קינן ואחרים. דרך עיניהם ננסה לחדד את ההתבוננות על אזורים נפשיים טרום מילוליים ונאיר את השיח בין המטפל למטופל ובין המטפל לבין עצמו.

 

שנה ג'

התפתחות רגשית מוקדמת בבריאות וכשליה בתורתו של ד.ו. ויניקוט, מרצה: רבקה יצחק 

בקורס נקרא יחד קריאה קרובה במאמרים של ד.ו. ויניקוט. דרכם נפגוש את החדשנות והמקוריות של הגותו וכמה  מרעיונותיו המהפכניים. נכיר את "המקום בו אנו חיים", מרחב נפשי שלישי שויניקוט הוסיף על מציאות פנימית ומציאות חיצונית, מרחב המחולל אשליה בריאה, משחק ויצירתיות ראשונית.נתבונן על רעיון הסביבה כאינהרנטית ליחיד, ואמת וכזב בחיי הנפש.

נחשוב על דרך עבודתו של ויניקוט ועל מושגים שיצר וניסח המעבירים את מוקד ההקשבה והטיפול מעיסוק במבנה הנפש ומאזורי הדחף והקונפליקט לתהליכי כינון ההוויה הראשיתית וכינון העצמי, לחווייתי ולסובייקטיבי. נבחן את השפעותיהם של הצלחה ושל כשל בהתאמה לצרכים הראשוניים של התינוק על ההתפתחות ונדון במשמעויותיהם למצב הטיפולי. נחבר את ההבנות התיאורטיות לדוגמאות מעבודתו הקלינית של ויניקוט המוצגת במאמריו ולכאלו שיביאו המשתתפים ואציג אני.

 

הלא מודע וגלגוליו השונים, מרצה: רחל ברנסקי

כוחו של הלא מודע לשחזר ולייצר תהליכים המבטאים את מצוקתו של המטופל את הפרעתו, באים לידי ביטוי גם בחדר הטיפולים.

היכולת לפגוש את הלא מודע ואת התהליכים הראשוניים הפרה ורבלים המתרחשים בחדר להקשיב להם לחוש בהם לברר ולחלום אותם, תומכים ביכולתו של המטפל לעזור למטופל.

עזרה שמשמעותה תמיכה בהתפתחותו, תוך יצירת תנאים ודרך המאפשרת לו להיות קרוב יותר לעצמו.

בקורס יקראו מאמרים שונים בהם תהיה התייחסות ללא מודע המופיע בהתאם לתאורטיקנים השונים. נתעסק בתהליכים העוברים על  המטפל ביחסים הטיפולים ובהתנהלותו של המטופל. המטרה תהיה הן לחדד את ההבנה לתהליכים אלו והן להנחות את החשיבה ולאופן שניתן להתייחס ולהחזיר משהו מכל אלו למטופל דרך דיבור, פירוש, והכלה.

 

איך פועל הטיפול על-פי פרויד, מרצה: עופר קסטל

אם  אנו יכולים לדבר על אהבה במסגרת אקדמית?

מה המדע יכול לומר על אהבה?

אולי כדאי להשאיר את השיח על אהבה למשוררים?

שיר השירים: עזה כמוות האהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש, שלהבותיה.מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישתפוה, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו." ח,6-7.

מצד אחד השאלה היא האם הפסיכואנליזה יכולה לדעת משהו על אהבה, ומצד שני הפציינטים שלנו, רוצים לדבר איתנו בעיקר על חיי האהבה שלהם, ושם מרבית תלונותיהם.

הרבה יותר מחיי המין הם עסוקים בחיי האהבה, אך דואגים להזכיר לנו שוב ושוב שהמין קשור ישירות לאהבה, אך הם אינם עסוקים במין לכשעצמו אלה מהמין הם רוצים לגעת באהבה.

אם כך מה הקשר בין מיניות ואהבה?

בעצם יש כאן הזמנה למסע. ננסה לתאר את המסע שהאהבה עוברת מרגע ההתאהבות ועד להגעתה לאהבה בוגרת.

מסע המתחיל בהתאהבות המינית, עובר אל האהבה הנרקציסטית, ומגיע אל סופו באהבה שאינה מבקשת דבר ואינה תלויה בדבר זולת האהבה עצמה.

נעזר בתיאורטיקנים וכותבים שונים מאסכולות שונות. פרויד, יונג, תיאוריות יחסי אובייקט, פסיכולוגית העצמי, אינטרסוביקטיבים, ולבסוף כותבים העוסקים בפסיכולוגיה בודהיסטית של התעוררות, ופיתוח היכולת לאהבה.

כמו כן, ננסה לעסוק בפסיכופתולוגיה של אהבה: בהפרעות נרקיסיסטיות, סכיזואידיות, והיסטריה.

 

מגישת פסיכולוגית העצמי לגישה האינטרסובייקטיבית, מרצה: שמואל גרזי

הקורס הזה מפגיש את תלמידיו עם שלושה נושאים מרכזיים בפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בת זמננו.  ההשראה לכל הגישות הללו היא הפסיכואנליזה האמריקאית בת זמננו.

ראשית מקנה הקורס הכרה עם הגישה של פסיכולוגיית העצמי, שמנסה להתמודד עם הקו הנרקיסיסטי באישיות, תוך שימוש במושגי יסוד כמו עצמי, זולת עצמי, הצרכים להתמזגות שכוללים את הצורך בהאדרה, הצורך המראה והצורך  בתואמות. וכן מתייחס הקורס לתהליכים התרפויטיים הנובעים מגישה זו כולל חשיבות האמפטיה והקרבה לחוויה.

החלק השני של הקורס מהווה מבוא לגישה ההתייחסותית בת זמננו וכוללת קריאת מאמרים של גדולי ראשוני הגישה כמו סטיבן מיטשל, לו ארון, ע. מנואל גנט, או רניק, מודל, אוגדן, ברומברג, מייקל אייגן ואחרים.

הפרק השלישי של הקורס נועד לעשות הכרות עם אינטגרציה של גישות שונות, שמצוי בבסיס הגישה ההתייחסותית, אך גם מהווה דגם לאינטגרציה של כל הנלמד בבית הספר לפסיכותרפיה. כך נוכל לראות כיצד גישותיהם של ביון, לאקן וויניקוט כמו גם הגישה הבודהיסטית משתלבים אך תוך גישה התייחסותית מודרנית.