ביה"ס לפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית

מטרת הסמינר היא לפתוח מרחב קבוצתי שיאפשר לכל משתתף להמשיך ולפתח את העצמי שלו\ה כפסיכותרפיסט\טית דרך הבאת מקרים לדיון בקבוצה, עבודה על תהליכי העברה והעברה נגדית ושימוש בקולות ותחושות בקבוצה כ"היכל של מראות" היכולים לתת זוויות הסתכלות מגוונות להבנת המקרה ודרך עבודתו של המטפל.

שנה א'

פרויד והקליניקה, מרצה: ד"ר אורי הרפז

חזרתו של פרויד מפריז ב-1885 שם הוא שוהה שהות קצרה במחיצת שארקו למעשה מבשרת על תפנית בתפיסת נפש האדם. הצגות החולה של שארקו בסלפטרייר- בית החולים הפריזאי, והרצאותיו המרתקות  נתפסים בעיני פרויד כהבנה חדשה אודות מחלות הנפש. בתקופה שבה סימפטומים כרוניים של חולים נוירוטיים מאובחנים כדלקת כרום המוח, שארקו הופך עבור פרויד למבשר הגדול שרואה בהיסטריה סוג של חולי ולא התחזות. שעורי ההיפנוזה בפריז מזרזים אותו לחצות מבלי שוב את הגבול מהנוירולוגי אל עבר הפסיכואנליטי ולברוא 'מדע חדש'.

במהלך הסמסטר ננסה לצעוד בעקבות פרויד, להבין אחדים מרעיונותיו הגדולים ולהתחקות אחר האופן שנבעו זה מזה; נעיין במקרים מתוך ספרו; מחקרים בהיסטריה(1895) ובמקרים נוספים (דורה, הנס הקטן), ניגע בתפיסת החלום (1900), נדון בדינמיקה של ההעברה(1912) ונעסוק רבות בטכניקה הטיפולית שנבעה מנסיונו לייצר הבנה אודות עולם הדחפים ביחס לחוקים ולאיסורים המגולמים בתרבות. נעשה זאת בעיקר באמצעות קריאה בהצגות המקרה ובכתביו הטכניים ובליווי צפייה בקטעי טיפול. הניסיון יהיה לחלץ תשובה לשאלה; האם אכן רעיונותיו של פרויד הצליחו להשתלב ולקבל, כאז כן היום, את אשרורם במרחב הקליני?  

מטרת השעורים תהיה להבין מושגים תיאורטיים בסיסיים, הקשרם לטכניקה וחידוד אופני ההקשבה וההתערבות בקליניקה. נהוג לייחס לשארקו את האמירה: "התיאוריה יפה מאוד אולם היא אינה מונעת את העובדות מלהתקיים" (גיי, 1993[1988], עמ' 53). בהשפעת אמירה זו ננסה להמיר עבודה קלינית לתובנה תיאורטית ולהפך. לבחון את ההמשגות הפרוידיאניות אל מול המפגש הטיפולי ולשאול על הרלוונטיות של אותן המשגות? במה הן מועילות? ועד כמה הן עשויות לקדם את הטיפול בפציינטים המביאים את סבלם אל הקליניקה מידי יום? 

הקשבה אנליטית בתיאוריות פסיכואנליטיות, מרצה: גב' מיכל לב ארי, מ"א

ההקשבה האנליטית הנה בלב העבודה הקלינית. במהלך הקורס נשאל את עצמנו מהי הקשבה זו? האם היא שונה מהקשבה "רגילה"? למה אנחנו מקשיבים? האם ואיך ניתן לפתח את יכולת ההקשבה של עצמנו ושל המטופל.

במהלך הקורס נדון בתיאוריות פסיכואנליטיות שונות ונראה כיצד הדגשים בהקשבה משתנים מתיאוריה לתיאוריה. נתחיל בקריאת טקסטים של פרויד, שמוקד ההקשבה שלו הוא הדחף הלא מודע וגלגוליו השונים דרך אסוציאציות חופשיות, חלומות, פליטות פה, סימפטומים ותופעות בהעברה. בהמשך נעסוק באופן בו מלאני קליין העבירה את הדגש להקשבה לחרדה המאפיינת את יחסי ההעברה של המטופל ולשיווי המשקל בין צרות עין קנאה ותיקון בעולמו של המטופל. ויניקוט הקשיב לסביבה שבתוכה המטופל התפתח ותיאר את התנאים הנדרשים גם בטיפול כדי שהסביבה תאפשר התפתחות בריאה. דרך ביון נעביר את הקשב לנפש המטפל, אל המחשבות, התחושות המתעוררות בו במהלך פגישה ולמה שמוכל בתוכה, כאמצעי תקשורת והקשבה לנפשו של המטופל. נדבר על מושגים כמו רברי, מיכל ומוכל, פונקציית אלפא ועוד. לבסוף נעסוק בגישה ההתייחסותית, שהתפתחה מתוך ובמקביל לגישות אלה. גישה זו תדגיש את ההקשבה להשפעה ההדדית בין המטפל למטופל ותתמקד בשדה המשותף של הקשר.

בעזרת חומר קליני מתוך המאמרים ומשל המשתתפים נפתח הקשבה מסוגים שונים לתיאוריות השונות, לעצמנו ולמטופלים.

המעשה הטיפולי, מרצה: יותם קוטלר, מ"א

שני אנשים נפגשים למשך 50 דק', אחת לשבוע ולאורך תקופה. פשטות וקסם השזורים זו בזה. נבחן את אבני היסוד של המפגש האנליטי, דרך נקודות המבט השונות והמשלימות של פרויד ופרנצי. בהמשך ניגע באחד ממרכיבי היסוד של הטכניקה הטיפולית – מלאכת הפרשנות. בחלקו השלישי של הקורס ניגע בהיבטים נוספים של הטכניקה הטיפולית – שתיקה, התשלום, וסיום הטיפול.

שנה ב'

ליווי והחזקה טיפולית במצבי קיצון, מרצה: גב' טלי עציון רון, מ"א

דרך דוגמאות ממקרי טיפול מפורסמים בספרות הפסיכואנליטית, הקורס יסקור דוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית של טיפולים במצבי קיצון, כגון מרגרט ליטל של ויניקוט, רובי של אלוורז, קארן של דייויס ועוד.

דרך הדוגמאות נראה כיצד המושגים התיאורטיים- מסתור נפשי, השבה, רגרסיה ועוד- מתממשים בחדר הטיפולים בתוך ההתרחשות הערה והחיה בדיאדה הטיפולית. מצבי הקיצון משפיעים בעוצמה הן על המטפל והן על המטופל ומאפשרים למידה מרתקת על מצבי הנפש, המרחב הטיפולי ועל האפשרות לתנועה ואף להחלמה בטיפול. בנוסף, דרך המקרים, מתאפשרת הצצה על המטפלים עצמם- על אישיותם המורכבת, השימוש שהם עושים בהעברה הנגדית ועל התנהלותם בפועל בחדר הטיפולים.

מסע ומשא הנפש על פי קליין – עיון בתיאוריה הקלייניאנית, מרצה: גב' עדי רוטמן, מ"א

מלאני קליין, מההוגות הפסיכואנליטיות המשפיעות ביותר – הגתה תיאוריה מרתקת ומורכבת על התפתחות הנפש האנושית בדרכיה הנפתלות, תוך שהיא ממשיגה מבנים ותהליכי עומק מאיזורי הנפש הראשוניים, ה׳פרומים׳, וכיצד הם מתפתחים ומתבטאים במהלך החיים באישיות החולה והבריאה כאחת. תובנותיה צמחו על רקע הטיפול הנפשי בילדים אותו החלה לעשות בראשית דרכה באופן ייחודי כשהיא נשענת על טכניקה חדשנית ומעוררת מחלוקות של משחק ופרשנות.

״פנטזיה לא מודעת״, ״תוקפנות מולדת״, ״יחסות אובייקט״, ״העמדה הפרנואידית-סכיזואידית״, ״העמדה הדיכאונית״, ״הזדהות השלכתית״, ״צרות עין״, ״אשמה ותיקון״ – כל אלה ועוד הינם מושגים תיאורטיים (עם השלכות קליניות), אותם פיתחה קליין באופן מעמיק, ייחודי ומקורי – מעורר התפעלות והשראה, אך גם ביקורת נוקבת.

במהלך הקורס ננסה להבין ולהעמיק מעט במושגיה השונים של התיאוריה הקלייניאנית, הן דרך קריאה בכתביה של קליין, הן באופן בו ראו והמשיגו תובנותיהם ממשיכיה. וכמובן, באמצעות דוגמאות מהעבודה הקלינית.

העבודה התאורטית והקלינית של אנטונינו פרו, מרצה: ד"ר מריאנה גייטיני

"For me, it’s impossible to think of analysis without the here and now. Because we can cook, and we can metabolize the here and now. It’s impossible to cook in the past". (Ferro, 2016)

פרו, פסיכואנליטיקאי איטלקי, מציג אינטגרציה ופיתוח של החשיבה של ביון, קליין ויניקוט, ושל תאורטיקנים צרפתיים וארגנטינאיים. מתוך מזיגה של חשיבתם לתוך החשיבה הייחודית שלו נוצרת תמיסה חדשה, קונטרוברסלית לפעמים, משחקית מאד, חצופה מעט, מלאת הומור ויצירתיות, ובעיקר מרתקת!

במהלך הקורס נכיר את המחשבות התאורטיות של פרו היוצרות מעין גשר בין החשיבה הקלאסית לבין חשיבה של ״השדה האנליטי״. הגשר הזה (שהוא אגב מרהיב ביופיו!) איננו רק תאורטי אלא בעל השלכות קליניות מעשיות. במהלך הקורס ננסה לדבר ״פֶרואִית״, דרך תיאורי מקרה שלו ושל משתתפי הקורס.

 ננסה לחשוב וללמוד אותו באופן חלימתי, כזה שמשקף את האמונה שלו בהתפתחות נפש האדם, הבנויה מן היכולת לחלום חלומות ולחשוב מחשבות.

שנה ג'

"מדוע אני כאן?" חקירה וגיבוש זהות מקצועית, מרצה: ד"ר מיכל אלמגור

מטרת הקורס לסייע לתלמידים בשנתם השלישית והאחרונה בתוכנית בתהליך החקירה והגיבוש של זהותם המתפתחת כפסיכותרפיסטים בעלי אורינטציה פסיכואנליטית. הרעיון המרכזי הוא חשיפה והכרות עם ה"אני המאמין" של מטפלים שונים והמקורות אשר השפיעו על זהותם המקצועית, כאמצעי לחקירת עצמית של העקרונות המנחים את הסטודנטים בעבודתם.

במהלך הקורס נקרא כותבים שונים המתארים את ליבת העשיה המקצועית שלהם, נבחן מהי המהות הטיפולית בעיניהם ומהי הפריזמה המרכזית דרכה הם עובדים. דרך הקריאה והדיון בכיתה יוכלו התלמידים להתחיל לזקק ולנסח לעצמם את האופן הייחודי בו כל אחד מהם מטפל ופועל.

התפתחות רגשית מוקדמת בבריאות וכשליה בתורתו של ד.ו. ויניקוט, מרצה: גב' רבקה יצחק, מ"א

בקורס נקרא יחד קריאה קרובה במאמרים של ויניקוט. דרכם נפגוש את החדשנות והמקוריות של הגותו וכמה מרעיונותיו המהפכניים. נכיר את "המקום בו אנו חיים", מרחב נפשי שלישי שויניקוט הוסיף על מציאות פנימית ומציאות חיצונית, מרחב המחולל אשליה בריאה, משחק ויצירתיות ראשונית. נתבונן על רעיון הסביבה כאינהרנטית ליחיד, ואמת וכזב בחיי הנפש. נחשוב על דרך עבודתו של ןיניקוט ועל מושגים שיצר וניסח המעבירים את מוקד ההקשבה והטיפול מעיסוק במבנה הנפש ומאיזורי הדחף והקונפליקט לתהליכי כינון החוויה הראשיתית וכינון העצמי, לחוויתי ולסוביקטיבי. נבחן את השפעותיהן של התאמה ושל כשל בהתאמה לצרכים הראשוניים של התינוק על ההתפתחות ונדון במשמעויותיהם למצב הטיפולי. נחבר את ההבנות התיאורטיות לדוגמאות מעבודתו הקלינית של ויניקוט המוצגת במאמריו, ולאלו שתביאו אתם ואציג אני.

מהלא מודע אל הלא ידוע ובחזרה, מרצה: מר עופר קסטל, מ"א

האם הלא מודע הינו מבנה סטרוקטורלי הרמטי, המכיל חוויות טראומטיות מודחקות? או שהלא מודע הינו איזור של יצירה של אין סוף משמעויות חדשות ומעניינות עבור הנרטיבים של העצמי?

בולס טוען כי פרויד כבר ניסח את הדואליות של מושג הלא מודע, אך זנח לבסוף את רעיון האין סופיות והיצירה לטובת הלא מודע הסטרוקטוראלי, בכדי לבסס את תאוריית הדחפים.

בקורס זה ננסה לעקוב על הדואליות של מושג הלא מודע בתפר שבין יצירתיות להדחקה. כמו כן נתבונן באבולוציה של מושג הלא מודע לאורך 120 שנות פסיכואנליזה. בנוסף נלמד על היבטים מעשיים של עבודה בפסיכותרפיה על פי תפיסת הלא מודע על פי הזרמים השונים. נשאל כיצד תפיסת מבנה הלא מודע משפיעה על הטכניקה והיחסים של מטפל מטופל במהלך השעה האנליטית?

מגישת פסיכולוגית העצמי לגישה האינטרסובייקטיבית, מרצה: מר שמואל גרזי, מ"א

הקורס הזה מפגיש את תלמידיו עם שלושה נושאים מרכזיים בפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בת זמננו.  ההשראה לכל הגישות הללו היא הפסיכואנליזה האמריקאית בת זמננו.

ראשית מקנה הקורס הכרה עם הגישה של פסיכולוגיית העצמי, שמנסה להתמודד עם הקו הנרקיסיסטי באישיות, תוך שימוש במושגי יסוד כמו עצמי, זולת עצמי, הצרכים להתמזגות שכוללים את הצורך בהאדרה, הצורך המראה והצורך בתואמות. וכן מתייחס הקורס לתהליכים התרפויטיים הנובעים מגישה זו כולל חשיבות האמפטיה והקרבה לחוויה.

החלק השני של הקורס מהווה מבוא לגישה ההתיחסותית בת זמננו וכוללת קריאת מאמרים של גדולי ראשוני הגישה כמו סטיבן מיטשל, לו ארון, ע מנואל גנט, או רניק, מודל, אוגדן, ברומברג, מייקל אייגן ואחרים.

הפרק השלישי של הקורס נועד לעשות הכרות עם אינטגרציה של גישות שונות, שמצוי בבסיס הגישה ההתיחסותית, אך גם מהווה דגם לאינטגרציה של כל הנלמד בבית הספר לפסיכותרפיה. כך נוכל לראות כיצד גישותיהם של ביון, לאקן וויניקוט כמו גם הגישה הבודהיסטית משתלבים אך תוך גישה התיחסותית מודרנית.