גישת הפלייגראונד - The Playground Approach (ALP)

מודל אינטגרטיבי ליצירת תקשורת רב־חושית במרחב המשחק הפוטנציאלי

מרחב הצטרפות בעבודה עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי

אייקון מתי ואיפה?
מתי?
ימי ו'
בזום: 8:30-10:00
אינטנסיב פרונטלי: 8:30-14:00
אייקוןמשך ההכשרה
משך ההכשרה
תכנית שנתית
20 מפגשים בזום
5 מפגשים פרונטליים
אייקון קהל יעד
קהל יעד
מטפלים ואנשי מקצוע העובדים עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי
אייקון ניהול וריכוז אקדמי
ייעוץ אקדמי
גב' מרים בן-עוז, מ"א
ניהול אקדמי והנחייה
גב' קרן רוזנבאום, מ"א

לפרטים נוספים

אודות התכנית

האם האדם שמולי באמת לא מתקשר — או שאפשר להקשיב לו אחרת?

איך מתקיים קשר כאשר מילים אינן הדרך המרכזית? ומה קורה כאשר ההתערבות אינה מכוונת לפירוש, תיקון או נרמול של התנהגות, אלא ליצירת תנאים שבהם קשר, ויסות ותקשורת יכולים להתרחב ולהתפתח בתוך המפגש?

גישת הפלייגראונד מציעה למטפלים מודל מעשי לעבודה עם מצבים של קושי בקשר, בוויסות ובזמינות למפגש הטיפולי. באמצעות הקשבה לרובד הרב־חושי של התקשורת, הכולל קול, קצב, תנועה, מרחק, שקט ונוכחות, המטפל לומד לזהות מה כבר מתרחש בתוך האינטראקציה, ולהשתמש בכך כנקודת מוצא להתערבות טיפולית מותאמת.

הרובד הרב־חושי של התקשורת קיים בכל מפגש אנושי, גם כאשר האדם מביע את עצמו במילים, וגם כאשר התקשורת הוורבלית חלקית, מצומצמת או אינה זמינה. לכן גישת הפלייגראונד אינה מתמקדת רק במה שנאמר, אלא גם באופן שבו הקשר נוצר, משתנה ומתרחב בתוך הדינמיקה המשותפת של המפגש.

התוכנית מיועדת למטפלים העובדים עם ילדים, מתבגרים ובוגרים בעלי גיוון נוירולוגי, בדגש על הרצף האוטיסטי, וברמות שונות של תקשורת וורבלית.

התוכנית מיועדת למטפלים העובדים עם ילדים, מתבגרים ובוגרים בעלי גיוון נוירולוגי, בדגש על הרצף האוטיסטי, וברמות שונות של תקשורת מילולית.

בגישת הפלייגראונד, המונח “קשר” אינו מתייחס רק לקשר רגשי־מנטלי, אלא כולל גם את הרובד החושי־יחסי. רובד זה מתאר את האופן שבו אנשים מתחברים, מסתנכרנים ומתכווננים זה לזה דרך קצב, תנועה, עוצמה, חזרתיות, תזמון, מרחב ונוכחות. בשדה המחקר ניתן לפגוש רעיונות קרובים לכך במושגים כמו סנכרון בין־אישי וקואורדינציה רב־חושית, המהווים תשתית להתכווננות רגשית.

התקשורת הרב־חושית היא המארג החי של איכויות המפגש: קול, תנועה, קצב, טון, נשימה, מרחק, עוצמה, תזמון ותגובה הדדית, הנשזרות יחד לכדי שדה תקשורתי בעל משמעות. אין מדובר רק בזיהוי מסרים לא־וורבליים כגון שפת גוף או הבעות פנים, ואף לא רק ברבדים פרא־מילוליים כגון טון, אינטונציה, השהיה וקצב, אלא בלמידה כיצד כלל המרכיבים הללו משתלבים לכדי תקשורת רב־חושית חיה, שדרכה קשר נבנה, נחווה ומתפתח.

בתוך רובד זה מתהווה מרחב הצטרפות: מצב שבו המטפל אינו מנסה לפרש את האחר מבחוץ, אלא לומד לזהות מה כבר מתרחש בתוך האינטראקציה, להצטרף אליו באופן מדויק, ולהשתמש בכך כנקודת מוצא להתערבות טיפולית מותאמת. זהו מרחב שבו כמה קווים חושיים־הבעתיים: קול, תנועה, קצב, נשימה, מבט, מרחק, עוצמה ותזמון, פועלים יחד, ויכולים להפוך בהדרגה לתקשורת משותפת.

הרובד הרב־חושי זמין תמיד בתוך האינטראקציה, אך לא תמיד גלוי. העבודה בגישת הפלייגראונד מתמקדת בהחזרתו למודעות ובהשמשתו, כך שבמרחבים שבהם התקשורת מאתגרת ניתן להתחיל מסנכרון חושי, שממנו עשויים להתפתח קשר רגשי, זמינות גבוהה יותר למפגש ותמיכה בוויסות. משום כך, הגישה רלוונטית גם למצבים של חרדה, נוקשות, קושי חברתי, עומס רגשי או תקיעות תקשורתית, שבהם מילים לבדן אינן מספיקות.

כאשר המטפל לומד להקשיב לרובד הרב־חושי הזה, הוא יכול לזהות את התקשורת שכבר מתקיימת במפגש, גם כאשר היא אינה נראית כמו שיחה רגילה. במקום להתחיל רק מפירוש, תיקון, עצירה או נרמול של התנהגות, הגישה מזמינה את המטפל לשאול: מה כבר קורה כאן? מהו הקצב של האדם שמולי? איפה מופיע רגע קטן של קשר, עניין, יוזמה, תגובה או ויסות? ואיך ניתן להצטרף אליו בלי להשתלט?

כאשר דינמיקה זו מתייצבת, אפילו לרגע, מתאפשרת תחושת “יחד”, שממנה מתהווים ביטחון, אמון ומשמעות משותפת. באופן זה, ההתערבות הטיפולית נתפסת לא רק כ“לעשות משהו יחד”, אלא כיכולת להיות יחד בתוך עשייה משותפת. במצבים רבים, שינוי זה עשוי להפחית מאבקי כוח, להרחיב גמישות ולאפשר שיתוף פעולה טבעי יותר.

בעבודה עם אוטיזם, נקודת מוצא זו מקבלת משמעות מיוחדת: ביטויים כגון תנועה, חזרתיות, תגובות חושיות ודפוסי קצב אינם נתפסים כהיעדר תקשורת, אלא כביטוי של היגיון תקשורתי פנימי. בהתאם לכך, ההתערבות אינה מכוונת לשינוי האדם או לתיקונו, אלא ליצירת מרחב הצטרפות: מרחב של ביטחון, ויסות והמשכיות, שבו ניתן לזהות מה כבר מתרחש בתוך האינטראקציה ולהרחיב מתוכו אפשרויות של קשר, גמישות ולמידה. עבודה מסוג זה עשויה לתמוך בהרחבת אפשרויות התגובה, בגמישות התנהגותית, בזמינות למפגש ובפתיחות ללמידה.

הקורס נשען על תפיסת המשחק כמרחב התפתחותי־יחסי כפי שניתן להבין מעבודתו של Donald Winnicott, ועל הבנת התקשורת הראשונית דרך איכויות חיות של פעולה, תנועה וזמן כפי שמתואר בעבודתו של Daniel N. Stern. מתוך בסיס זה, גישת הפלייגראונד מציעה דרך מעשית ללמוד, לתרגל וליישם מרחב הצטרפות בזמן אמת בתוך המפגש הטיפולי.

במהלך הקורס המשתתפים לומדים לעבוד עם תקשורת רב־חושית ורב־ממדית באמצעות מודל מובנה המבוסס על הקשבה, הצטרפות והמשכיות. הלמידה מתבצעת דרך תרגול הקשבה רב־חושית ורפלקסיבית: היכולת לזהות כיצד הרובד הרב־חושי של התקשורת מופיע בתוך האינטראקציה, ולהגיב אליו באופן שמייצב, מרחיב ומפתח את הדינמיקה המשותפת.

כך, שאלת הפתיחה של הקורס, האם האדם שמולי באמת לא מתקשר, או שאפשר להקשיב לו אחרת?, הופכת ליכולת מקצועית נלמדת: להבחין בתקשורת שכבר קיימת, להצטרף אליה באופן מדויק, וליצור מתוכה תנאים לוויסות, בניית אמון, גמישות, למידה והתפתחות.

להיכרות עם הבסיס התיאורטי של הגישה ניתן לקרוא את המאמר:
“מרחב המשחק הפוטנציאלי כמרחב הצטרפות מתהווה”.

אודות המרצה

קרן רוזנבאום היא יוצרת, מנחה ואשת מקצוע הפועלת בשדה החיבור שבין תקשורת, הקשבה ויצירה, ומפתחת גישת הפלייגראונד (The Playground Approach – ALP) כמודל לעבודה תקשורתית־התפתחותית.

גישת הפלייגראונד פותחה מתוך עבודה מתמשכת עם ילדים, בוגרים, משפחות וצוותים מקצועיים, ובפרט מתוך מפגש עם מצבים שבהם תקשורת מילולית אינה זמינה או אינה מספיקה. לאורך השנים התמקדה עבודתה בזיהוי ובפיתוח דרכים ליצירת קשר דרך דינמיקות של תנועה, קצב, תזמון, תגובה ונוכחות — כבסיס לארגון אינטראקציה, ויסות ומשמעות.

פיתוח הגישה נשען על ניסיון יישומי במסגרות חינוך, טיפול, קהילה ואמנות בארץ ובעולם, כולל עבודה מערכתית בצפון מדינת ניו־ג׳רזי בשיתוף עם Dr. Terzini-Hollar, פסיכולוגית חינוכית. ההמשגה המתודולוגית והפדגוגית של הגישה גובשה בהמשך בשיתוף פעולה עם גב' מרים בן־עוז, MSW, עובדת סוציאלית, מדריכה בכירה ופסיכותרפיסטית. מרים משמשת כיועצת אקדמית של התכנית, שותפה להמשגה המקצועית של הגישה, ושותפה בהדרכת המשתתפים לאורך תהליך הלמידה.

גישת הפלייגראונד פותחה ומיושמת כמודל המשלב בין תיאוריה לפרקטיקה, ומתמקד בעבודה בתוך האינטראקציה עצמה — דרך הקשבה רפלקסיבית, הצטרפות לדינמיקה בזמן אמת, ויצירת תנאים להתפתחות של קשר, ויסות ומשמעות. כיום מיושמת הגישה על ידי מטפלים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע בתחומי הטיפול, הליווי, החינוך והקהילה בארץ ובעולם, במיוחד בעבודה עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי ובקשת הגיוון הנוירולוגי.

תנאי קבלה

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות, אנשי מקצוע מהתחומים הפרא רפואיים ויועצים חינוכיים, העובדים עם ילדים, מתבגרים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, עם גיוון נוירולוגי, תסמונת דאון, מוגבלות שכלית־התפתחותית, קשיי תקשורת, קשיי ויסות, או מצבים שבהם נדרש פיתוח עמוק יותר של קשר, השתתפות ותקשורת.
קבלת מועמדים מתחום החינוך המיוחד תישקל בועדת חריגים.

התכנית רלוונטית גם לעבודה עם אנשים ורבליים, כאשר קיימת שפה מילולית אך עדיין יש קושי ביצירת חיבור, תחושת ביטחון, גמישות, השתתפות או שיתוף פעולה במפגש.

מועמדים מתאימים יעברו ראיון אישי. מספר המקומות מוגבל.

דרישות ההכשרה

  • השתתפות פעילה ב- 80% מהמפגשים בזום. 
  • במקרה של היעדרות חובת השלמת צפיה בהקלטת המפגש
  • השתתפות פעילה בכל מפגשי האינטנסיב הפרונטליים
  • התנסות מעשית בגישה ועל פי ההנחיות 
  • הצגת מקרה להדרכה
  • הגשת סיכום של תיאור מקרה 
  • מילוי משוב  

תכנית הלימודים

כל מפגש שבועי בזום בנוי משלושה חלקים: למידה תיאורטית, תרגול מעשי והדרכה של מקרה מהשטח. חלק מהמפגשים יכללו הדרכה משותפת עם מרים בן־עוז. 

הנושאים המרכזיים שילמדו במסגרת התכנית:

  • תקשורת כמרחב התפתחותי־יחסי: הבנת תקשורת כתהליך חי שנוצר בתוך קשר ולאורך זמן, ומהווה בסיס להתפתחות, ויסות, גמישות ומשמעות, מעבר לתקשורת וורבלית בלבד ולפני פירוש, ייצוג או תיקון. נבחן כיצד הבנה זו רלוונטית במיוחד במפגש עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, עם גיוון נוירולוגי ועם מצבים של תקשורת מורכבת.
  • תקשורת רב־חושית ותרגול מולטימודלי: הבנת האופן שבו קול, תנועה, קצב, טון, נשימה, חזרתיות, תזמון ומרחב משתלבים בתוך האינטראקציה ויוצרים רובד תקשורתי חי. המשתתפים יתרגלו כיצד לזהות מרכיבים אלו בזמן אמת, וכיצד להצטרף אליהם באמצעות הקשבה, קול, תנועה, קצב, מרחק, שקט ונוכחות. הדגש יושם על מצבים שבהם קושי חושי, עומס, הצפה או נוקשות משפיעים על היכולת ליצור קשר, לשמור על ויסות ולהיות זמינים למפגש.
  • מרחב ההצטרפות ואי־ודאות תקשורתית: פיתוח יכולת לפעול בתוך מצבים של אי־ודאות תקשורתית, במיוחד כאשר האדם נמנע, מוצף, חוזר על פעולה, מתקשה להשתמש בתקשורת וורבלית, או כאשר הדיבור קיים אך אינו מוביל בהכרח לחיבור. הלמידה תתמקד בהקשבה למה שכבר מתרחש במפגש, הצטרפות לדינמיקה קיימת, יצירת רצף אינטראקטיבי, ויסות והקשבה משותפת.
  • הקשבה רפלקסיבית והיענות לא־פרשנית: פיתוח היכולת לזהות את התקשורת הרב־חושית המתקיימת בתוך האינטראקציה ולהגיב אליה בזמן אמת, באופן שמאפשר המשכיות, הרחבה וארגון של הקשר מבפנים, מבלי למהר לפרש, לתקן או לעצור. נעסוק במיוחד במצבים שבהם ביטוי חושי, תנועתי, חזרתי או לא־וורבלי עשוי להיות חלק מהתקשורת עצמה.
  • יישום מודל גישת הפלייגראונד בעבודה עם אוטיזם וגיוון נוירולוגי: הטמעת עקרונות הגישה בעבודה עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, עם גיוון נוירולוגי, קשיים בקשר, בוויסות ובזמינות למפגש, ופרופילים חושיים מורכבים. הלמידה תתמקד בזיהוי ביטויים לא־וורבליים, חזרתיים, חושיים ותנועתיים כחלק מתקשורת, וביצירת תנאים של קשר, ויסות, גמישות, זמינות למפגש והתפתחות.

Stage 1 מהווה שלב מבוא והנחת יסודות לגישת הפלייגראונד, ומשמש בסיס להמשך העמקה בשלבים מתקדמים.

מבנה התכנית

תכנית שנתית במתכונת משולבת, המאפשרת רצף לימודי לאורך השנה בזום, לצד מפגשים פרונטליים משמעותיים לתרגול, העמקה והתנסות חווייתית. הלימודים יתקיימו בימי ו'.

יתקיימו 20 מפגשים בזום בתאריכים: 23.10.2026, 30.10.2026, 6.11.2026, 13.11.2026, 20.11.2026, 4.12.2026, 11.12.2026, 18.12.2026, 1.1.2027, 8.1.2027, 12.3.2027, 19.3.2027, 26.3.2027, 2.4.2027, 9.4.2027, 30.4.2027, 7.5.2027, 14.5.2027, 21.5.2027, 28.5.2027, בין השעות 8:30-10:00.

מפגשי הזום השבועיים יוקדשו ללמידת המודל התיאורטי־קליני, לתרגול, לדיון בדוגמאות, לקריאה משותפת של מצבים טיפוליים והדרכה על מקרים מהשטח.

יתקיימו 5 מפגשי אינטנסיב פרונטליים בתאריכים: 27.11.2026, 15.1.2027, 5.3.2027, 16.4.2027, 4.6.2027, בין השעות 8:30-14:00.

המפגשים האינטנסיביים יוקדשו להתנסות חווייתית ומעמיקה יותר: תרגול עקרונות גישת הפלייגראונד, עבודה קבוצתית, התבוננות בזמן אמת, עיבוד מקצועי והעמקת היכולת ליישם את המודל בתוך מרחבים טיפוליים, חינוכיים ושיקומיים שונים.

סה"כ 70 שעות לימוד אקדמיות. 

תלמיד אשר ישתתף באופן סדיר בלימודים וימלא אחר כל הדרישות האקדמיות של התכנית, תוענק לו תעודת גמר מטעם היחידה ללימודי המשך, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

100 ש"ח

3,500 ש"ח

מרכזת התכנית באוניברסיטת חיפה: גב' דגנית רייזה פריימן
טל':   04-8240457/801
דוא"ל: draize@univ.haifa.ac.il

שאלות ותשובות

מהי גישת הפלייגראונד?
גישת הפלייגראונד היא מודל מעשי למטפלים, המיועד למצבים שבהם קשה ליצור קשר, לשמור על ויסות או להיות זמינים למפגש הטיפולי. הגישה מרחיבה את נקודת המבט הטיפולית אל הרובד הרב־חושי של התקשורת, ומלמדת כיצד לזהות מה כבר מתרחש בתוך האינטראקציה ולהשתמש בכך כנקודת מוצא להתערבות טיפולית מותאמת.
מפגשים טיפוליים רבים כוללים רגעים שבהם מילים אינן מספיקות: המטופל נמנע, מוצף, חוזר על פעולה, מתקשה להישאר במפגש, או מדבר אך עדיין אינו זמין לקשר. במצבים כאלה הגישה מציעה דרך עבודה שמתחילה לא מפרשנות או תיקון, אלא מהקשבה אחרת למה שכבר קורה במפגש.
בתכנית לומדים לעבוד עם תקשורת רב־חושית ועם האופן שבו קשר, ויסות ונוכחות מתהווים בתוך האינטראקציה. המשתתפים מתנסים בזיהוי נקודות כניסה קטנות לקשר, בתרגול הצטרפות בזמן אמת, ובהרחבת רגעים של תגובה, גמישות, ביטחון וויסות משותף, גם כאשר התקשורת הוורבלית חלקית, מצומצמת או אינה זמינה.
הגישה אינה מחליפה גישות טיפוליות אחרות, אלא מוסיפה להן רובד עבודה נוסף: התבוננות במה שמתרחש בתוך המפגש עצמו, עוד לפני פירוש, הסבר או ניסיון לשנות התנהגות. היא מלמדת את המטפל לזהות את ההיגיון התקשורתי שכבר קיים באינטראקציה, גם כאשר הוא אינו מופיע כשיחה רגילה.
התכנית מיועדת בעיקר למטפלים העובדים עם ילדים, מתבגרים ובוגרים בעלי גיוון נוירולוגי, בדגש על הרצף האוטיסטי וברמות שונות של תקשורת וורבלית. היא רלוונטית לעבודה עם אנשים וורבליים, וורבליים חלקית ולא־וורבליים, ובמקרים מתאימים עשויה להתאים גם לאנשי חינוך מיוחד, ייעוץ, שיקום וקהילה בעלי ניסיון משמעותי בעבודה עם אוכלוסיות אלו.
נשמח לחזור אליך עם פרטים נוספים