ביה"ס לפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית

מתי ואיפה?
ימי א'
14:00-20:00
באוניברסיטת חיפה

משך ההכשרה
תכנית תלת-שנתית

קהל יעד
עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מטפלים באמנויות

ניהול אקדמי
ד"ר מרית גורן
ריכוז אקדמי
גב' אילה הלוי, מ"א

אודות התכנית

בית הספר לפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית פועל קרוב לשלושים שנה, באוניברסיטת חיפה.
לאורך השנים הצמחנו מאות מטפלים בגישה זו. תכנית ההכשרה מאפשרת למטפלים המתעניינים בתחום הטיפול הדינמי להכיר לעומק את יסודות החשיבה הדינמית הפסיכואנליטית ולהעמיק את ההכרות עם החשיבה התיאורטית הענפה והצומחת, תוך התמקדות בעבודה הקלינית.
במהלך הלימודים נחשפים התלמידים למגוון תיאורטיקנים בתחום, החל מהגותו העשירה והמהפכנית של זיגמונד פרויד והמשך בהתפתחויות לאורך השנים, בחשיבתם של מלאני קליין, דונאלד ויניקוט, וילפרד ביון, היינץ קוהוט, סטיבן מיטצ'ל ותיאורטיקנים נוספים.

לצד המפגש עם המשגות תיאורטיות מושם דגש רב על התפתחותם האישית והקלינית של התלמידים. שנות הלימוד מלוות בהדרכה הקבוצתית לצד זו האישית. כך מתאפשרת היכרות עם העולם הפנימי והדינאמיקה של המטפל והמטופל בתוך מרחב בטוח, בו יוכלו התלמידים לבחון את הדינמיקה המורכבת המתפתחת מתוך המפגש הבינאישי.

בית הספר לפסיכותרפיה מוכר על ידי האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית (IAPP) וע"י האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה (ע"ר). הקבלה לאיגוד/אגודה היא בהתאם לקריטריונים ולעקרונות שקובעים האיגוד/האגודה ועל המועמד לבדוק את התאמתו לקריטריונים אל מול האיגוד/אגודה. אין בסיום התכנית כדי להבטיח למועמד קבלה אוטומטית לאיגוד/אגודה.

תנאי קבלה

לתכנית מתקבלים עובדים סוציאליים בעלי תואר שני טיפולי, פסיכיאטרים מומחים ובהתמחות, פסיכולוגים מומחים ומתמחים מתחומים טיפוליים בעלי תואר שני בפסיכולוגיה, מטפלים באמנויות וביבליותרפיסטים בוגרי תארים ראשון ושני טיפולי.מקצועות נוספים יידונו בנפרד.
עבור כל המועמדים נדרש ניסיון טיפולי של שנתיים לכל הפחות לאחר סיום התואר השני.
מספר המקומות מוגבל. המועמדים יעברו ראיון אישי.
מומלץ כי המועמדים יעברו טיפול אישי בגישה פסיכודינמית במשך שנה לפחות, לפני תחילת הלימודים.
עדיפות תינתן לבעלי ניסיון טיפולי במסגרות המוכרות להתמחות קלינית של משרד הבריאות.

דרישות ההכשרה

1. 80% נוכחות לפחות בשיעורים ובהדרכות ונוכחות מלאה בכל הסמינרים המתקיימים לאורך הלימודים. התלמיד מתחייב כחלק מדרישות ההכשרה לקחת חלק פעיל בשיעורים ובהדרכות
2. כל תלמיד נידרש לקחת חלק במסגרת טיפולית במשך כל שלוש שנות הלימוד, במהלכן יטפל לפחות בארבעה מטופלים, עליהם תינתן הדרכה אישית של 32 שעות בשנה.

3. בהתאם לרקע המקצועי של התלמיד ובהתאם לדרישות הקבלה, חלק מהתלמידים ידרשו להשלים התנסות במשך שנתיים לפחות במסגרת של בריאות הנפש המוכרת ומאושרת על ידי צוות התכנית. במידה והתלמיד נדרש להשלים התנסות בבריאות הנפש עליו למצוא מקום שבו יוכל להשתלב ולטפל בארבעה מטופלים לפחות בגישה דינמית.
מסגרת בריאות הנפש תחשב מסגרת פסיכיאטרית אשפוזית, מרפאה קהילתית או פסיכיאטרית. מסגרת שבה מתקיימים טיפולים פרטניים בגישה פסיכואנליטית המלווה בייעוץ פסיכיאטרי והדרכות פרטניות דינמיות שבועיות. כל מסגרת אשר מוכרת להתמחות פסיכולוגים קליניים תחשב כמסגרת לבריאות הנפש.

4. הגשת עבודת גמר בתום השנה השלישית ללימודים. במהותה, העבודה נועדה לתת ביטוי לתהליך הלמידה המתמשך במסגרת התכנית, לשקף תהליכי אינטגרציה בין הקליניקה לתיאוריה, דרך נקודת המבט האישית והצומחת של התלמיד/המטפל. צוות התכנית ילווה כתיבה זו.

התלמידים יגישו עבודת גמר מקורית-עותק מודפס ועותק בדואר אלקטרוני. הגשת העבודה וקבלת ציון "עובר" הינם תנאי לקבלת תעודת הגמר.

תכנית הלימודים

תכנית הלימודים 2022-2023 (ייתכנו שינויים בתכנית הלימודים)

סמינר הדרכה:

לאורך כל שלש השנים מתקיים סמינר קליני. חברי הקבוצה נותרים קבועים ובכל שנה מתחלף מנחה הסמינר. חלוקה כזו מאפשרת עבודת עומק מתוך היכרות עם חברי הקבוצה ועם האישיות הטיפולית המתפתחת אצל כל אחד ואחת, ולצד זאת היכרות עם מנחים שונים וסגנונות התבוננות מגוונים על חומרים קליניים.

מטרת הסמינר היא לפתוח מרחב קבוצתי שיאפשר לכל משתתף להמשיך ולפתח את העצמי שלו\ה כפסיכותרפיסט\טית דרך הבאת מקרים לדיון בקבוצה, עבודה על תהליכי העברה והעברה נגדית ושימוש בקולות ותחושות בקבוצה כ"היכל של מראות" היכולים לתת זוויות הסתכלות מגוונות להבנת המקרה ודרך עבודתו של המטפל.

שנה א'

פרויד והקליניקה, מרצה: מר אורי הרפז, מ"א

חזרתו של פרויד מפריז ב-1885 שם הוא שוהה שהות קצרה במחיצת שארקו למעשה מבשרת על תפנית בתפיסת נפש האדם. הצגות החולה של שארקו בסלפטרייר- בית החולים הפריזאי, והרצאותיו המרתקות  נתפסים בעיני פרויד כהבנה חדשה אודות מחלות הנפש. בתקופה שבה סימפטומים כרוניים של חולים נוירוטיים מאובחנים כדלקת כרום המוח, שארקו הופך עבור פרויד למבשר הגדול שרואה בהיסטריה סוג של חולי ולא התחזות. שעורי ההיפנוזה בפריז מזרזים אותו לחצות מבלי שוב את הגבול מהנוירולוגי אל עבר הפסיכואנליטי ולברוא 'מדע חדש'.

במהלך הסמסטר ננסה לצעוד בעקבות פרויד, להבין אחדים מרעיונותיו הגדולים ולהתחקות אחר האופן שנבעו זה מזה; נעיין במקרים מתוך ספרו; מחקרים בהיסטריה(1895) ובמקרים נוספים (דורה, הנס הקטן), ניגע בתפיסת החלום (1900), נדון בדינמיקה של ההעברה(1912) ונעסוק רבות בטכניקה הטיפולית שנבעה מנסיונו לייצר הבנה אודות עולם הדחפים ביחס לחוקים ולאיסורים המגולמים בתרבות. נעשה זאת בעיקר באמצעות קריאה בהצגות המקרה ובכתביו הטכניים ובליווי צפייה בקטעי טיפול. הניסיון יהיה לחלץ תשובה לשאלה; האם אכן רעיונותיו של פרויד הצליחו להשתלב ולקבל, כאז כן היום, את אשרורם במרחב הקליני?  

מטרת השעורים תהיה להבין מושגים תיאורטיים בסיסיים, הקשרם לטכניקה וחידוד אופני ההקשבה וההתערבות בקליניקה. נהוג לייחס לשארקו את האמירה: "התיאוריה יפה מאוד אולם היא אינה מונעת את העובדות מלהתקיים" (גיי, 1993[1988], עמ' 53). בהשפעת אמירה זו ננסה להמיר עבודה קלינית לתובנה תיאורטית ולהפך. לבחון את ההמשגות הפרוידיאניות אל מול המפגש הטיפולי ולשאול על הרלוונטיות של אותן המשגות? במה הן מועילות? ועד כמה הן עשויות לקדם את הטיפול בפציינטים המביאים את סבלם אל הקליניקה מידי יום? 

המעשה הטיפולי, מרצה: גב' רוני מיכאלי שדה, מ"א

מטרתו של הקורס הינה לאפשר מבט רחב על מרכיביה הייחודיים של הסיטואציה הטיפולית המניעים את התהליך הטיפולי. נתבונן על כל מרכיב בפני עצמו ובו זמנית על ייחסי הגומלין בין המרכיבים השונים היוצרים תמונה הגדולה מסך חלקיה.  מרכיבים אלומהווים את מושגי היסוד של התאוריה הפסיכואנליטית ושל העשייה הקלינית המתבססת עליה. העיקרים שביניהם הינם: הסטינג הטיפולי ((setting, הברית הטיפולית, תהליכי תקשורת בטיפול: העברה, העברה נגדית והזדהות השלכתית, הקשבה אנליטית, הכלה, פרוש והבניית משמעות.

הלמידה של מושגים אלה תתבסס על  כתיבה פסיכואנליטית של דמויות מרכזיות בגישות יחסי אובייקט והגישה ההתיחסותית כגון, וינקוט, אוגדן, בריטון, ארון ואחרים. נבחן מושגים אלו מזווית המבט של עולמם הפנימי של המטפל והמטופל,  ומזווית המבט של המרחב הבין אישי הנוצר ביניהם.  כמו כן נשלב בין התייחסות להיבטים התאורטיים של מרכיבי הסיטואציה הטיפולית לבין התייחסות להיבטים היישומיים. בהתאם הסטודנטים מוזמנים לשתף בדוגמאות קליניות מעבודתם במפגשי הקורס.

דרישות הקורס: קריאת המאמרים והשתתפות פעילה. השיעורים יכללו גם קריאה משותפת של קטעים נבחרים, שיתוף בדוגמאות קליניות  ודיון על סוגיות מרכזיות.

הקשבה אנליטית בתיאוריות פסיכואנליטיות, מרצה: גב' מיכל לב ארי, מ"א

ההקשבה האנליטית הנה בלב העבודה הקלינית. במהלך הקורס נשאל את עצמנו מהי הקשבה זו? האם היא שונה מהקשבה "רגילה"? למה אנחנו מקשיבים? האם ואיך ניתן לפתח את יכולת ההקשבה של עצמנו ושל המטופל.

במהלך הקורס נדון בתיאוריות פסיכואנליטיות שונות ונראה כיצד הדגשים בהקשבה משתנים מתיאוריה לתיאוריה. נתחיל בקריאת טקסטים של פרויד, שמוקד ההקשבה שלו הוא הדחף הלא מודע וגלגוליו השונים דרך אסוציאציות חופשיות, חלומות, פליטות פה, סימפטומים ותופעות בהעברה. בהמשך נעסוק באופן בו מלאני קליין העבירה את הדגש להקשבה לחרדה המאפיינת את יחסי ההעברה של המטופל ולשיווי המשקל בין צרות עין קנאה ותיקון בעולמו של המטופל. ויניקוט הקשיב לסביבה שבתוכה המטופל התפתח ותיאר את התנאים הנדרשים גם בטיפול כדי שהסביבה תאפשר התפתחות בריאה. דרך ביון נעביר את הקשב לנפש המטפל, אל המחשבות, התחושות המתעוררות בו במהלך פגישה ולמה שמוכל בתוכה, כאמצעי תקשורת והקשבה לנפשו של המטופל. נדבר על מושגים כמו רברי, מיכל ומוכל, פונקציית אלפא ועוד. לבסוף נעסוק בגישה ההתייחסותית, שהתפתחה מתוך ובמקביל לגישות אלה. גישה זו תדגיש את ההקשבה להשפעה ההדדית בין המטפל למטופל ותתמקד בשדה המשותף של הקשר.

בעזרת חומר קליני מתוך המאמרים ומשל המשתתפים נפתח הקשבה מסוגים שונים לתיאוריות השונות, לעצמנו ולמטופלים.

המעשה הטיפולי, מרצה: יותם קוטלר, מ"א

שני אנשים נפגשים למשך 50 דק', אחת לשבוע ולאורך תקופה. פשטות וקסם השזורים זו בזה. נבחן את אבני היסוד של המפגש האנליטי, דרך נקודות המבט השונות והמשלימות של פרויד ופרנצי. בהמשך ניגע באחד ממרכיבי היסוד של הטכניקה הטיפולית – מלאכת הפרשנות. בחלקו השלישי של הקורס ניגע בהיבטים נוספים של הטכניקה הטיפולית – שתיקה, התשלום, וסיום הטיפול.

 

שנה ב'

יסודות החשיבה הביוניאנית, מרצה: מר אופרי בר נדב, מ"א

חשיבתו הייחודית של וילפרד ר. ביון נפרסת בכתיבה עשירה, רעיונותיו הצומחים ומשתנים, ומהווים מצע משגשג לחשיבה התאורטית והקלינית של רבים. בקורס זה נכיר את האיש, חשיבתו ופועלו, ותרומתו העצומה לחשיבה האנליטית בת זמננו.

מכיוון שקריאה בכתביו של ביון עצמו היא משימה מורכבת ביותר, עיקר המקורות מתבססים על אחרים הכותבים על התיאוריה שלו, ונטעם רק לקראת סיום הקורס מאמר שלו עצמו.

ליווי והחזקה טיפולית במצבי קיצון, מרצה: גב' טלי עציון רון, מ"א

דרך דוגמאות ממקרי טיפול מפורסמים בספרות הפסיכואנליטית, הקורס יסקור דוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית של טיפולים במצבי קיצון, כגון מרגרט ליטל של ויניקוט, רובי של אלוורז, קארן של דייויס ועוד.

דרך הדוגמאות נראה כיצד המושגים התיאורטיים- מסתור נפשי, השבה, רגרסיה ועוד- מתממשים בחדר הטיפולים בתוך ההתרחשות הערה והחיה בדיאדה הטיפולית. מצבי הקיצון משפיעים בעוצמה הן על המטפל והן על המטופל ומאפשרים למידה מרתקת על מצבי הנפש, המרחב הטיפולי ועל האפשרות לתנועה ואף להחלמה בטיפול. בנוסף, דרך המקרים, מתאפשרת הצצה על המטפלים עצמם- על אישיותם המורכבת, השימוש שהם עושים בהעברה הנגדית ועל התנהלותם בפועל בחדר הטיפולים.

על הפסיכוזה – מצבים פסיכוטיים, מחלות נפש והטיפול בהם, מרצה: גב' עדי רוטמן, מ"א

מבט מרחוק ומקרוב על מצבי קיצון של הנפש; יסודות פרומים שהשפעתם ניכרת בעיתות מצוקה ומשבר אצל מי שקרס או מצוי בתהליך של התפתחות מחלה נפשית. מצבים המוגדרים ״התמוטטות״, ״התפרקות״, ״פסיכוזה״. לאחר סקירה קצרה – הסטורית ותרבותית, נעיין לעומק במושג ה״מציאות״ המתהווה בנפש מחלקיה הפרומים והמוגנים מאז היוולדה, ושיבושיו האפשריים של ״בוחן המציאות״ בנקודות זמן ובנסיבות שונות על המשתמע מכך – מוטטות ומחלות – מנקודת המבט הפסיכואנליטית בעיקר ומול השקפות נוספות: ביולוגית-גנטית ונוירו-פיזיולוגית. כמחצית מהקורס תוקדש להצגות מקרה ומחשבה על המפגש הטיפולי במצבים פסיכוטיים בדרגות קושי והקשרים שונים, ולעיון בתיאורים קליניים. לבסוף נתייחס לתקווה ולאפשרות ההחלמה עבור מי שחווה מצבי קיצון, התמוטטות ואף הוגדר כ״חולה״.

מלאני קליין תיאוריה ופרקטיקה, מרצה: ד"ר מריאנה גייטיני

 

שנה ג'

"מדוע אני כאן?" חקירה וגיבוש זהות מקצועית, מרצה: ד"ר מיכל אלמגור

מטרת הקורס לסייע לתלמידים בשנתם השלישית והאחרונה בתוכנית בתהליך החקירה והגיבוש של זהותם המתפתחת כפסיכותרפיסטים בעלי אורינטציה פסיכואנליטית. הרעיון המרכזי הוא חשיפה והכרות עם ה"אני המאמין" של מטפלים שונים והמקורות אשר השפיעו על זהותם המקצועית, כאמצעי לחקירת עצמית של העקרונות המנחים את הסטודנטים בעבודתם.

במהלך הקורס נקרא כותבים שונים המתארים את ליבת העשיה המקצועית שלהם, נבחן מהי המהות הטיפולית בעיניהם ומהי הפריזמה המרכזית דרכה הם עובדים. דרך הקריאה והדיון בכיתה יוכלו התלמידים להתחיל לזקק ולנסח לעצמם את האופן הייחודי בו כל אחד מהם מטפל ופועל.

התפתחות רגשית מוקדמת בבריאות וכשליה בתורתו של ד.ו. ויניקוט, מרצה: גב' רבקה יצחק, מ"א

בקורס נקרא יחד קריאה קרובה במאמרים של ויניקוט. דרכם נפגוש את החדשנות והמקוריות של הגותו וכמה מרעיונותיו המהפכניים. נכיר את "המקום בו אנו חיים", מרחב נפשי שלישי שויניקוט הוסיף על מציאות פנימית ומציאות חיצונית, מרחב המחולל אשליה בריאה, משחק ויצירתיות ראשונית. נתבונן על רעיון הסביבה כאינהרנטית ליחיד, ואמת וכזב בחיי הנפש. נחשוב על דרך עבודתו של ןיניקוט ועל מושגים שיצר וניסח המעבירים את מוקד ההקשבה והטיפול מעיסוק במבנה הנפש ומאיזורי הדחף והקונפליקט לתהליכי כינון החוויה הראשיתית וכינון העצמי, לחוויתי ולסוביקטיבי. נבחן את השפעותיהן של התאמה ושל כשל בהתאמה לצרכים הראשוניים של התינוק על ההתפתחות ונדון במשמעויותיהם למצב הטיפולי. נחבר את ההבנות התיאורטיות לדוגמאות מעבודתו הקלינית של ויניקוט המוצגת במאמריו, ולאלו שתביאו אתם ואציג אני.

מהלא מודע אל הלא ידוע ובחזרה, מרצה: מר עופר קסטל, מ"א

האם הלא מודע הינו מבנה סטרוקטורלי הרמטי, המכיל חוויות טראומטיות מודחקות? או שהלא מודע הינו איזור של יצירה של אין סוף משמעויות חדשות ומעניינות עבור הנרטיבים של העצמי?

בולס טוען כי פרויד כבר ניסח את הדואליות של מושג הלא מודע, אך זנח לבסוף את רעיון האין סופיות והיצירה לטובת הלא מודע הסטרוקטוראלי, בכדי לבסס את תאוריית הדחפים.

בקורס זה ננסה לעקוב על הדואליות של מושג הלא מודע בתפר שבין יצירתיות להדחקה. כמו כן נתבונן באבולוציה של מושג הלא מודע לאורך 120 שנות פסיכואנליזה. בנוסף נלמד על היבטים מעשיים של עבודה בפסיכותרפיה על פי תפיסת הלא מודע על פי הזרמים השונים. נשאל כיצד תפיסת מבנה הלא מודע משפיעה על הטכניקה והיחסים של מטפל מטופל במהלך השעה האנליטית?

מגישת פסיכולוגית העצמי לגישה האינטרסובייקטיבית, מרצה: מר שמואל גרזי, מ"א

הקורס הזה מפגיש את תלמידיו עם שלושה נושאים מרכזיים בפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בת זמננו.  ההשראה לכל הגישות הללו היא הפסיכואנליזה האמריקאית בת זמננו.

ראשית מקנה הקורס הכרה עם הגישה של פסיכולוגיית העצמי, שמנסה להתמודד עם הקו הנרקיסיסטי באישיות, תוך שימוש במושגי יסוד כמו עצמי, זולת עצמי, הצרכים להתמזגות שכוללים את הצורך בהאדרה, הצורך המראה והצורך בתואמות. וכן מתייחס הקורס לתהליכים התרפויטיים הנובעים מגישה זו כולל חשיבות האמפטיה והקרבה לחוויה.

החלק השני של הקורס מהווה מבוא לגישה ההתיחסותית בת זמננו וכוללת קריאת מאמרים של גדולי ראשוני הגישה כמו סטיבן מיטשל, לו ארון, ע מנואל גנט, או רניק, מודל, אוגדן, ברומברג, מייקל אייגן ואחרים.

הפרק השלישי של הקורס נועד לעשות הכרות עם אינטגרציה של גישות שונות, שמצוי בבסיס הגישה ההתיחסותית, אך גם מהווה דגם לאינטגרציה של כל הנלמד בבית הספר לפסיכותרפיה. כך נוכל לראות כיצד גישותיהם של ביון, לאקן וויניקוט כמו גם הגישה הבודהיסטית משתלבים אך תוך גישה התיחסותית מודרנית.

הלימודים יתקיימו אחת לשבוע בימי א', בין השעות 14:00 – 20:00.
בתכנית משולבות הרצאות אורח שמתקיימות בימי הלימודים וכן סמינרים מרוכזים בין הסמסטרים, או בסוף שנת הלימודים.

תכנית הלימודים בכל שנה כוללת :
הרצאות תיאורטיות (112 ש"א – 4 שעות שבועיות)
סמינר קליני (56 ש"א – 2 שעות שבועיות)
הדרכה אישית (32 ש"א – 1 שעה בשבוע)
סמינרים מרוכזים (בהיקף שעות משתנה)

סה"כ 588 שעות לימוד אקדמיות בשלוש שנים

לרשות המועמדים והתלמידים עומדת האפשרות להתייעץ עם יועצי הסטודנטים בכל תחום הקשור ללמידה, החל משלב ההרשמה ועד לסיום הלימודים בתכנית.

הרצאות וימי עיון
בכל שנה מארחת התכנית מרצים אורחים מתחומי הפסיכותרפיה, הפסיכואנליזה ומתחומים משיקים, במטרה להביא זוויות ראיה נוספות על הנלמד בתכנית.

ד"ר אורן דרורד"ר אלמגור מיכלד"ר בר נדב אופרי
גב' גבעון מיכל, מ"אגב' גושן קיטה יעל, מ"אד"ר גייטיני מריאנה
מר גרזי שמואל, מ"אגב' הלוי אילה, מ"אד"ר הרפז אורי
גב' וינר מיכל, מ"אפרופ' יהב רבקהגב' יצחק רבקה, מ"א
גב' כהן בורשטיין שרית, מ"אגב' לב ארי מיכל, מ"אד"ר לוטם מירב
גב' מיכאלי שדה רוני, מ"אגב' עציון רון טלי, מ"אמר קוטלר יותם, מ"א
מר קסטל עופר, מ"אמר קרסנטי ירון, מ"אגב' רוטמן עדי, מ"א
גב' רונן איילון כרמל, מ"אמר רם אופיר, מ"א

תלמיד אשר ישתתף באופן סדיר בלימודים וימלא אחר כל הדרישות האקדמיות של התכנית, תוענק לו תעודת גמר מטעם היחידה ללימודי המשך, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

300 ש"ח

14,280 ש"ח לשנה"ל תשפ"ה

עבור הדרכה אישית ישלם המודרך ישירות למדריך האישי.

מרכזת התכנית גב' שרון ליאור

דוא"ל slior@univ.haifa.ac.il