"עומקים", בית-הספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית

שנה א'

פרויד והקליניקה, מרצה: ד"ר אורי הרפז
חזרתו של פרויד מפריז ב-1885 שם הוא שוהה שהות קצרה במחיצת שארקו למעשה מבשרת על תפנית בתפיסת נפש האדם. הצגות החולה של שארקו בסלפטרייר- בית החולים הפריזאי, והרצאותיו המרתקות  נתפסים בעיני פרויד כהבנה חדשה אודות מחלות הנפש. בתקופה שבה סימפטומים כרוניים של חולים נוירוטיים מאובחנים כדלקת כרום המוח, שארקו הופך עבור פרויד למבשר הגדול שרואה בהיסטריה סוג של חולי ולא התחזות. שעורי ההיפנוזה בפריז מזרזים אותו לחצות מבלי שוב את הגבול מהנוירולוגי אל עבר הפסיכואנליטי ולברוא 'מדע חדש'.

במהלך הסמסטר ננסה לצעוד בעקבות פרויד, להבין אחדים מרעיונותיו הגדולים ולהתחקות אחר האופן שנבעו זה מזה; נעיין במקרים מתוך ספרו; מחקרים בהיסטריה(1895) ובמקרים נוספים (דורה, הנס הקטן), ניגע בתפיסת החלום (1900), נדון בדינמיקה של ההעברה(1912) ונעסוק רבות בטכניקה הטיפולית שנבעה מנסיונו לייצר הבנה אודות עולם הדחפים ביחס לחוקים ולאיסורים המגולמים בתרבות. נעשה זאת בעיקר באמצעות קריאה בהצגות המקרה ובכתביו הטכניים ובליווי צפייה בקטעי טיפול. הניסיון יהיה לחלץ תשובה לשאלה; האם אכן רעיונותיו של פרויד הצליחו להשתלב ולקבל, כאז כן היום, את אשרורם במרחב הקליני?  

מטרת השעורים תהיה להבין מושגים תיאורטיים בסיסיים, הקשרם לטכניקה וחידוד אופני ההקשבה וההתערבות בקליניקה. נהוג לייחס לשארקו את האמירה: "התיאוריה יפה מאוד אולם היא אינה מונעת את העובדות מלהתקיים" (גיי, 1993[1988], עמ' 53). בהשפעת אמירה זו ננסה להמיר עבודה קלינית לתובנה תיאורטית ולהפך. לבחון את ההמשגות הפרוידיאניות אל מול המפגש הטיפולי ולשאול על הרלוונטיות של אותן המשגות? במה הן מועילות? ועד כמה הן עשויות לקדם את הטיפול בפציינטים המביאים את סבלם אל הקליניקה מידי יום? 

זרמים והתפתחויות בתאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית, מרצה: ד"ר אורן הרשקו
הקורס יפגיש את הלומד עם מפת דרכים בהתפתחות הפסיכואנליזה מראשיתה ועד ימינו, כאשר נתוודה לעבודתם של תיאורטיקנים מרכזיים כולל פרויד, קליין, ביון, ויניקוט, קוהוט, פרנצ׳י, אוגדן ומיטשל. נחשוב אודות טראומה, הלא-מודע, ריפוי בדיבור, פירוש, חוויה והמעשה הטיפולי בפסיכואנליזה הקלאסית (דחף), דרך יחסי אובייקט, סלף והאינטרסובייקטיביים. במהלך השיעורים ננסה להתחקות אחר זרמים אלה בחשיבה התיאורטית והעבודה טיפולית במטרה להתמודד עם השאלה ״למה זקוק המטופל וכיצד המטפל יכול לסייע לו״.
הלמידה בקורס תשלב דיון על קריאת המאמרים לצד תיאורי מקרה. ייתכנו שינויים בחומרי הקריאה כתלות בעניין של קבוצת הלימוד.

המעשה הטיפולי, מרצה: גב' רעות סבת
בקורס זה נעסוק במושגי יסוד וברעיונות מרכזיים של הפסיכותרפיה הפסיכודינמית ובקשר שלהם למעשה הטיפולי. הלמידה תתבסס על קריאה של מאמרים – הן כתבים מקוריים של פרויד, ויניקוט ואחרים, והן מאמריו של אוגדן, העוסקים בין היתר בתיאוריות של קליין וביון. במהלך המפגשים ננסה ליצור חיבור בין הרעיונות התאורטיים שנפגוש לבין עבודתם הטיפולית של המשתתפים, תוך התייחסות לדוגמאות קליניות.

 שנה ב'

ליווי והחזקה טיפולית במצבי קיצון, מרצה: גב' טלי עציון רון, מ"א
דרך דוגמאות ממקרי טיפול מפורסמים בספרות הפסיכואנליטית, הקורס יסקור דוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית של טיפולים במצבי קיצון, כגון מרגרט ליטל של ויניקוט, רובי של אלוורז, קארן של דייויס ועוד.

דרך הדוגמאות נראה כיצד המושגים התיאורטיים- מסתור נפשי, השבה, רגרסיה ועוד- מתממשים בחדר הטיפולים בתוך ההתרחשות הערה והחיה בדיאדה הטיפולית. מצבי הקיצון משפיעים בעוצמה הן על המטפל והן על המטופל ומאפשרים למידה מרתקת על מצבי הנפש, המרחב הטיפולי ועל האפשרות לתנועה ואף להחלמה בטיפול. בנוסף, דרך המקרים, מתאפשרת הצצה על המטפלים עצמם- על אישיותם המורכבת, השימוש שהם עושים בהעברה הנגדית ועל התנהלותם בפועל בחדר הטיפולים.

מסע ומשא הנפש על פי קליין – עיון בתיאוריה הקלייניאנית, מרצה: גב' עדי רוטמן, מ"א
מלאני קליין, מההוגות הפסיכואנליטיות המשפיעות ביותר – הגתה תיאוריה מרתקת ומורכבת על התפתחות הנפש האנושית בדרכיה הנפתלות, תוך שהיא ממשיגה מבנים ותהליכי עומק מאיזורי הנפש הראשוניים, ה׳פרומים׳, וכיצד הם מתפתחים ומתבטאים במהלך החיים באישיות החולה והבריאה כאחת. תובנותיה צמחו על רקע הטיפול הנפשי בילדים אותו החלה לעשות בראשית דרכה באופן ייחודי כשהיא נשענת על טכניקה חדשנית ומעוררת מחלוקות של משחק ופרשנות.

״פנטזיה לא מודעת״, ״תוקפנות מולדת״, ״יחסות אובייקט״, ״העמדה הפרנואידית-סכיזואידית״, ״העמדה הדיכאונית״, ״הזדהות השלכתית״, ״צרות עין״, ״אשמה ותיקון״ – כל אלה ועוד הינם מושגים תיאורטיים (עם השלכות קליניות), אותם פיתחה קליין באופן מעמיק, ייחודי ומקורי – מעורר התפעלות והשראה, אך גם ביקורת נוקבת.

במהלך הקורס ננסה להבין ולהעמיק מעט במושגיה השונים של התיאוריה הקלייניאנית, הן דרך קריאה בכתביה של קליין, הן באופן בו ראו והמשיגו תובנותיהם ממשיכיה. וכמובן, באמצעות דוגמאות מהעבודה הקלינית.

מצבי רגרסיה בטיפול – חשיבה תיאורטית ויישום קליני, מרצה : בילה שגב 
מושג הרגרסיה לתלות לקוח מחשיבתו של ויניקוט ועוסק בתנועה לאחור בהתפתחות האדם אל עבר אירועי "שבר" ראשוניים בחייו, אירועים של נפרדות טרם זמנה שגרמו להתמוטטות נפשית לפי ויניקוט, ולשבר בסיסי (Basic Fault) לפי באלינט. 

הטיפול לפיכך הוא הזדמנות ליצירת מרחב שבו יתקיים קשר מיוחד בין המטופל למטפל, קשר שיאפשר הכרה, עיבוד ואינטגרציה של ההתמוטטות והשבר הבסיסי. כתוצאה מכך  תתאפשר הקטנה בהשפעה הדרמטית של אירועים אלו על חיי הנפש של המטופל ובמונחיו של ויניקוט יתאפשר לעצמי האמתי להתגבש ולהופיע.

 לעמדה הטיפולית של המטפל הפוגש בטיפול מטופל שעבר התמוטטות נפשית מוקדמת ומתמודד עם שבר בסיסי מסיבי יש חשיבות קריטית. מחשבת הרגרסיה הטיפולית של ויניקוט שונה מאוד מהגישה הפסיכואנליטית המסורתית, ומציעה הרחבה מרחיקת-לכת של טווח הטיפול הנפשי. במקרים אלה על המטפל לשאוף לספק למטופל סביבה טיפולית מתאימה שתאפשר לו לעבור רגרסיה לתלות ולהתקרב אל הטראומה הראשונית, ולשרוד אותה באופן שונה מבעבר, שכן רק כך יוכל להשתחרר מאחיזתה, השפעתה ומכוח המשיכה שלה.

 מטרתי בקורס  זה היא להציג בפניכם את ההבנה שלי למשמעות הקלינית של המשגותיהם התיאורטיות של ויניקוט ובלינט, ולא פחות חשוב מכך, את המשמעות המורכבת של סביבה טיפולית מתאימה. כרקע להמשגות אלו נעמיק בחשיבה של פרנצי ובחלק האחרון של הקורס נקרא מתוך יומנה של מרגרט ליטל שטופלה באנליזה אצל ויניקוט טיפול שהיה במובנים רבים השראה להרבה מתוך החשיבה של ויניקוט לגבי החשיבות של רגרסיה לתלות כמנוף לריפוי פסיכולוגי.

מצבים מנטאליים ראשוניים, מרצה: ד"ר רוני מיכאלי-שדה
בקורס זה נדון ונעמיק בתאוריה ובקליניקה של מצבים מנטליים ראשוניים. בתחילת הקורס נלמד על מאפייני השלבים ההתפתחותיים הראשוניים, ומתוך כך נדון במצבים שבהם בעקבות חסך בהחזקה ההורית הראשונית, חוויות מסוימות אינן מקבלות ייצוג מנטלי בנפשו של התינוק. נראה כיצד מצבים שאינם ניתנים לייצוג ולחשיבה באים לידי ביטוי בהמשך החיים, לעיתים קרובות באופן תחושתי או סומאטי, ומהדהדים יחסי אובייקט ראשוניים טרום-מילוליים.

התבוננות דרך העדשה או השפה של המצבים המנטליים הראשוניים מאפשרת להרחיב את ההבנה של תופעות ופגיעות נפשיות מגוונות, כגון תחושת ריקנות, חרדות ראשוניות, מחלות פסיכוסומטיות, תחושת מוות נפשי, שימוש נרחב בהגנות אוטיסטיות ומצבים פסיכוטיים.

בהמשך לכך, נבחן כיצד מצבים אלו באים לידי ביטוי במפגש מטפל-מטופל ודורשים מהמטפל התכווננות ייחודית. 

הקורס יתבסס על קריאה ודיון במאמרים של ויניקוט, טסטין, ביק, אנזייה, אוגדן, גרין, אלוורז, שלקס, אשל, קינן ועוד. בנוסף, הסטודנטים מוזמנים לשלב במפגשי הקורס דוגמאות מעבודתם הקלינית.

 שנה ג'

התפתחות רגשית מוקדמת בבריאות וכשליה בתורתו של ד.ו. ויניקוט, מרצה: גב' רבקה יצחק, מ"א
בקורס נקרא יחד קריאה קרובה במאמרים של ויניקוט. דרכם נפגוש את החדשנות והמקוריות של הגותו וכמה מרעיונותיו המהפכניים. נכיר את "המקום בו אנו חיים", מרחב נפשי שלישי שויניקוט הוסיף על מציאות פנימית ומציאות חיצונית, מרחב המחולל אשליה בריאה, משחק ויצירתיות ראשונית. נתבונן על רעיון הסביבה כאינהרנטית ליחיד, ואמת וכזב בחיי הנפש. נחשוב על דרך עבודתו של ןיניקוט ועל מושגים שיצר וניסח המעבירים את מוקד ההקשבה והטיפול מעיסוק במבנה הנפש ומאיזורי הדחף והקונפליקט לתהליכי כינון החוויה הראשיתית וכינון העצמי, לחוויתי ולסוביקטיבי. נבחן את השפעותיהן של התאמה ושל כשל בהתאמה לצרכים הראשוניים של התינוק על ההתפתחות ונדון במשמעויותיהם למצב הטיפולי. נחבר את ההבנות התיאורטיות לדוגמאות מעבודתו הקלינית של ויניקוט המוצגת במאמריו, ולאלו שתביאו אתם ואציג אני.

מהלא מודע אל הלא ידוע ובחזרה, מרצה: מר עופר קסטל, מ"א
האם הלא מודע הינו מבנה סטרוקטורלי הרמטי, המכיל חוויות טראומטיות מודחקות? או שהלא מודע הינו איזור של יצירה של אין סוף משמעויות חדשות ומעניינות עבור הנרטיבים של העצמי?

בולס טוען כי פרויד כבר ניסח את הדואליות של מושג הלא מודע, אך זנח לבסוף את רעיון האין סופיות והיצירה לטובת הלא מודע הסטרוקטוראלי, בכדי לבסס את תאוריית הדחפים.

בקורס זה ננסה לעקוב על הדואליות של מושג הלא מודע בתפר שבין יצירתיות להדחקה. כמו כן נתבונן באבולוציה של מושג הלא מודע לאורך 120 שנות פסיכואנליזה. בנוסף נלמד על היבטים מעשיים של עבודה בפסיכותרפיה על פי תפיסת הלא מודע על פי הזרמים השונים. נשאל כיצד תפיסת מבנה הלא מודע משפיעה על הטכניקה והיחסים של מטפל מטופל במהלך השעה האנליטית?

מגישת פסיכולוגית העצמי לגישה האינטרסובייקטיבית, מרצה: מר שמואל גרזי, מ"א
הקורס הזה מפגיש את תלמידיו עם שלושה נושאים מרכזיים בפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בת זמננו.  ההשראה לכל הגישות הללו היא הפסיכואנליזה האמריקאית בת זמננו.

ראשית מקנה הקורס הכרה עם הגישה של פסיכולוגיית העצמי, שמנסה להתמודד עם הקו הנרקיסיסטי באישיות, תוך שימוש במושגי יסוד כמו עצמי, זולת עצמי, הצרכים להתמזגות שכוללים את הצורך בהאדרה, הצורך המראה והצורך בתואמות. וכן מתייחס הקורס לתהליכים התרפויטיים הנובעים מגישה זו כולל חשיבות האמפטיה והקרבה לחוויה.

החלק השני של הקורס מהווה מבוא לגישה ההתיחסותית בת זמננו וכוללת קריאת מאמרים של גדולי ראשוני הגישה כמו סטיבן מיטשל, לו ארון, ע מנואל גנט, או רניק, מודל, אוגדן, ברומברג, מייקל אייגן ואחרים.

הפרק השלישי של הקורס נועד לעשות הכרות עם אינטגרציה של גישות שונות, שמצוי בבסיס הגישה ההתיחסותית, אך גם מהווה דגם לאינטגרציה של כל הנלמד בבית הספר לפסיכותרפיה. כך נוכל לראות כיצד גישותיהם של ביון, לאקן וויניקוט כמו גם הגישה הבודהיסטית משתלבים אך תוך גישה התיחסותית מודרנית.

לחשוב בשתיים – מפגש עם מושגים בסיסיים בהגותו של ביון, ד"ר דורית מעוז וד"ר סלין מרודס
ברוח החשיבה הביוניאנית, לקורס זה שתי מנחות, במטרה ליצור יחד עם הקבוצה מיכל מעבד, חושב ומתרחב לחקר הגותו של ביון. לפי ביון, החשיבה הרגשית היא תמיד פרי של ראייה בינוקולארית (משתי נקודות מבט) המועשרת בקורס זה ע"י חשיבה בשתיים. כך יכולה להיווצר תמונה תלת ממדית של המציאות הפנימית והחיצונית. במהלך הקורס נציג ונתעמק במושגים נבחרים בהגותו של ביון: מיכל/מוכל ותפקיד ההזדהות ההשלכתית כתקשורת; תאוריית החשיבה של ביון; רכיבי אלפא וביתא; פונקצית ה REVERIE; החיבורים הרגשיים הנוצרים דרך אהבה, שנאה וידיעה (L,H ו-K); הסזורה; PS-D;ההתקפה על החיבורים; היהירות; היכולת השלילית (negative capability); ה O ; ביון המוקדם והמאוחר; ונסיים יחד במאמר פורץ הדרך "ללא זיכרון וללא תשוקה".