ביה"ס לפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית

מטרת הסמינר היא לפתוח מרחב קבוצתי שיאפשר לכל משתתף להמשיך ולפתח את העצמי שלו\ה כפסיכותרפיסט\טית דרך הבאת מקרים לדיון בקבוצה, עבודה על תהליכי העברה והעברה נגדית ושימוש בקולות ותחושות בקבוצה כ"היכל של מראות" היכולים לתת זוויות הסתכלות מגוונות להבנת המקרה ודרך עבודתו של המטפל.

שנה א'

הקשבה אנליטית בתיאוריות פסיכואנליטיות, מרצה: גב' מיכל לב ארי, מ"א

ההקשבה האנליטית הנה בלב העבודה הקלינית. במהלך הקורס נשאל את עצמנו מהי הקשבה זו? האם היא שונה מהקשבה "רגילה"? למה אנחנו מקשיבים? האם ואיך ניתן לפתח את יכולת ההקשבה של עצמנו ושל המטופל.

במהלך הקורס נדון בתיאוריות פסיכואנליטיות שונות ונראה כיצד הדגשים בהקשבה משתנים מתיאוריה לתיאוריה. נתחיל בקריאת טקסטים של פרויד, שמוקד ההקשבה שלו הוא הדחף הלא מודע וגלגוליו השונים דרך אסוציאציות חופשיות, חלומות, פליטות פה, סימפטומים ותופעות בהעברה. בהמשך נעסוק באופן בו מלאני קליין העבירה את הדגש להקשבה לחרדה המאפיינת את יחסי ההעברה של המטופל ולשיווי המשקל בין צרות עין קנאה ותיקון בעולמו של המטופל. ויניקוט הקשיב לסביבה שבתוכה המטופל התפתח ותיאר את התנאים הנדרשים גם בטיפול כדי שהסביבה תאפשר התפתחות בריאה. דרך ביון נעביר את הקשב לנפש המטפל, אל המחשבות, התחושות המתעוררות בו במהלך פגישה ולמה שמוכל בתוכה, כאמצעי תקשורת והקשבה לנפשו של המטופל. נדבר על מושגים כמו רברי, מיכל ומוכל, פונקציית אלפא ועוד. לבסוף נעסוק בגישה ההתייחסותית, שהתפתחה מתוך ובמקביל לגישות אלה. גישה זו תדגיש את ההקשבה להשפעה ההדדית בין המטפל למטופל ותתמקד בשדה המשותף של הקשר.

בעזרת חומר קליני מתוך המאמרים ומשל המשתתפים נפתח הקשבה מסוגים שונים לתיאוריות השונות, לעצמנו ולמטופלים.

הסיטואציה הטיפולית, מרצה: גב' רוני מיכאלי שדה, מ"א

מטרתו של הקורס הינה לאפשר מבט רחב על מרכיביה הייחודיים של הסיטואציה הטיפולית המניעים את התהליך הטיפולי. נתבונן על כל מרכיב בפני עצמו ובו זמנית על ייחסי הגומלין בין המרכיבים השונים היוצרים תמונה הגדולה מסך חלקיה.  מרכיבים אלומהווים את מושגי היסוד של התאוריה הפסיכואנליטית ושל העשייה הקלינית המתבססת עליה. העיקרים שביניהם הינם: הסטינג הטיפולי ((setting, הברית הטיפולית, תהליכי תקשורת בטיפול: העברה, העברה נגדית והזדהות השלכתית, הקשבה אנליטית, הכלה, פרוש והבניית משמעות.

הלמידה של מושגים אלה תתבסס על  כתיבה פסיכואנליטית של דמויות מרכזיות בגישות יחסי אובייקט והגישה ההתיחסותית כגון, וינקוט, אוגדן, בריטון, ארון ואחרים. נבחן מושגים אלו מזווית המבט של עולמם הפנימי של המטפל והמטופל,  ומזווית המבט של המרחב הבין אישי הנוצר ביניהם.  כמו כן נשלב בין התייחסות להיבטים התאורטיים של מרכיבי הסיטואציה הטיפולית לבין התייחסות להיבטים היישומיים. בהתאם הסטודנטים מוזמנים לשתף בדוגמאות קליניות מעבודתם במפגשי הקורס.

דרישות הקורס: קריאת המאמרים והשתתפות פעילה. השיעורים יכללו גם קריאה משותפת של קטעים נבחרים, שיתוף בדוגמאות קליניות  ודיון על סוגיות מרכזיות.

הסיטואציה הטיפולית, מרצה: גב' עדי רוטמן-מרום, מ"א

בסמסטר ב׳ ניגע במרכיבים נוספים – מצד המבנה והתוכן ומצד הטכניקה – של הסיטואציה הטיפולית: מהי ״הברית הטיפולית״, חשיבותה לתהליך הטיפולי ומאפייניה, האסוציאציות החופשיות – ׳כלל היסוד׳ של הפסיכואנליזה, משמעותן, למי הן מתאימות וכיצד עובדים איתן? נחשוב על ביטוים מאתגרים של המטופל בטיפול כמו ביטוי בפעולה (acting out), התנגדויות, ושתיקות; משמעויותיהם השונות והדרכים להשתמש בהם לטובת התהליך הטיפולי. ומה קורה כשמתרחשת רגרסיה בטיפול? נרחיב עוד מעט על הכלה והחזקה, נתייחס  להיבטים נוספים של הטכניקה כמו עימות ומקומו בטיפול. נוסיף עוד התייחסות למתן פירושים ונעמוד על השימוש בשפה ומשלביה השונים ועל התקשורת בכללותה המתרחשת לעיתים גם מחוץ לחדר. 

גם בסמסטר ב׳ נדרשת נוכחות קבועה ופעילה, קריאה בהתאם למצופה ושיתוף בדוגמאות קליניות.

שנה ב'

ליווי והחזקה טיפולית במצבי קיצון, מרצה: גב' טלי עציון רון, מ"א

דרך דוגמאות ממקרי טיפול מפורסמים בספרות הפסיכואנליטית.

הקורס יסקור דוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית של טיפולים במצבי קיצון, כגון מרגרט ליטל של ויניקוט, רובי של אלוורז, קארן של דייויס ועוד.

דרך הדוגמאות נראה כיצד המושגים התיאורטיים- מסתור נפשי, השבה, רגרסיה ועוד- מתממשים בחדר הטיפולים בתוך ההתרחשות הערה והחיה בדיאדה הטיפולית. מצבי הקיצון משפיעים בעוצמה הן על המטפל והן על המטופל ומאפשרים למידה מרתקת על מצבי הנפש, המרחב הטיפולי ועל האפשרות לתנועה ואף להחלמה בטיפול.

בנוסף, דרך המקרים, מתאפשרת הצצה על המטפלים עצמם- על אישיותם המורכבת, השימוש שהם עושים בהעברה הנגדית ועל התנהלותם בפועל בחדר הטיפולים.

פרויד-הרעיונות הגדולים והקליניקה, מרצה: ד"ר אורי הרפז

חזרתו של פרויד מפריז ב-1885 לאחר שהות קצרה במחיצת מורו הנערץ שארקו, מבשרת על תפנית בתפיסת נפש האדם. הצגות החולה בסלפטרייר- בית החולים הפריזאי, והרצאותיו המרתקות של שארקו נתפסים בעיני פרויד כהבנה יצירתית וחדשה שטרם שמע כמותה אודות מחלות הנפש. בתקופה שבה כאבי ראש כרוניים של חולה נוירוטי מאובחנים כדלקת כרום המוח, שארקו הופך עבור פרויד למאור הגדול שרואה  בהיסטריה חולי אמתי ולא רק התחזות. שעורי ההיפנוזה בפריז משמשים מבחינתו כזרז, לחצות מבלי שוב את המפתן הנוירולוגי ולפסוע אל עבר בריאתה של הפסיכואנליזה.

במהלך הסמסטר ננסה לצעוד בעקבות פרויד, להבין אחדים מהרעיונות הגדולים שקבע ולהתחקות אחר האופן שנבעו זה מזה: "הפרויקט" "מחקרים בהיסטריה" "פירוש החלום" ו"שלוש מסות על המיניות", ישמשו כטקסים מרכזיים להבנת הקליניקה הפרוידיאנית. קליניקה שאותה ננסה לתרגל באמצעות קריאה באחדים מכתביו הטכניים ובליווי צפייה בקטעי טיפול. הניסיון יהיה לחלץ תשובה לשאלה: האם אכן רעיונותיו של פרויד הצליחו להשתלב אל תוך כתביו הטכניים ולקבל, כאז כן היום, את אשרורם במרחב הקליני?  

מטרת השעורים תהיה להעשיר את עולם המושגים התיאורטי ובאמצעותו לחדד את אופני ההקשבה וההתערבות בקליניקה. נהוג לייחס לשארקו את האמירה: "התיאוריה יפה מאוד אולם היא אינה מונעת את העובדות מלהתקיים" (גיי, 1993[1988], עמ' 53). ביחס לאמירה זו ננסה להמיר עבודה קלינית לתובנה תיאורטית ולהפך. לבחון את ההמשגות הפרוידיאניות אל מול המפגש הטיפולי ולשאול על הרלוונטיות של אותן המשגות? במה הן מועילות? ועד כמה הן עשויות לקדם את הטיפול בפציינטים המביאים את סבלם אל הקליניקה מידי יום? 

שנה ג'

לדבר אל הבטנה – עבודתה הקלינית של אן אלווארז ועבודה עם אזורי נפש ראשוניים, מרצה:  ד"ר מריאנה גייטיני

אלווארז פיתחה לאורך חייה הקליניים והתיאורטיים מושגים שהוטמעו בתוך החשיבה האנליטית, בינהם   ״נוכחות חיה״, ״השבה״ ועוד. במהלך הקורס נכיר את הבסיס התיאורטי של החשיבה שלה ואת ההשלכות הקליניות שלו, דגש מיוחד יושם על עבודה עם מצבים מנטליים ראשוניים ועל התמקמות המטפל באזורים בהם המטופל חי חוויות שטרם עברו ייצוג, ולעיתים אף טרם התאפשרו בתוכו חיים מנטליים.

הקורס ילוו במאמרים תיאורטיים וקליניים של אלווארז ושל מפתחי חשיבתה כמו גם בתיאורי מקרה משלנו.

התפתחות רגשית מוקדמת בבריאות וכשליה בתורתו של ד.ו. ויניקוט, מרצה: גב' רבקה יצחק, מ"א

בקורס נקרא יחד קריאה קרובה במאמרים של ויניקוט. דרכם נפגוש את החדשנות והמקוריות של הגותו וכמה מרעיונותיו המהפכניים. נכיר את "המקום בו אנו חיים", מרחב נפשי שלישי שויניקוט הוסיף על מציאות פנימית ומציאות חיצונית, מרחב המחולל אשליה בריאה, משחק ויצירתיות ראשונית. נתבונן על רעיון הסביבה כאינהרנטית ליחיד, ואמת וכזב בחיי הנפש. נחשוב על דרך עבודתו של ןיניקוט ועל מושגים שיצר וניסח המעבירים את מוקד ההקשבה והטיפול מעיסוק במבנה הנפש ומאיזורי הדחף והקונפליקט לתהליכי כינון החוויה הראשיתית וכינון העצמי, לחוויתי ולסוביקטיבי. נבחן את השפעותיהן של התאמה ושל כשל בהתאמה לצרכים הראשוניים של התינוק על ההתפתחות ונדון במשמעויותיהם למצב הטיפולי. נחבר את ההבנות התיאורטיות לדוגמאות מעבודתו הקלינית של ויניקוט המוצגת במאמריו, ולאלו שתביאו אתם ואציג אני.

מהלא מודע אל הלא ידוע ובחזרה, מרצה: מר עופר קסטל, מ"א

האם הלא מודע הינו מבנה סטרוקטורלי הרמטי, המכיל חוויות טראומטיות מודחקות? או שהלא מודע הינו איזור של יצירה של אין סוף משמעויות חדשות ומעניינות עבור הנרטיבים של העצמי?

בולס טוען כי פרויד כבר ניסח את הדואליות של מושג הלא מודע, אך זנח לבסוף את רעיון האין סופיות והיצירה לטובת הלא מודע הסטרוקטוראלי, בכדי לבסס את תאוריית הדחפים.

בקורס זה ננסה לעקוב על הדואליות של מושג הלא מודע בתפר שבין יצירתיות להדחקה. כמו כן נתבונן באבולוציה של מושג הלא מודע לאורך 120 שנות פסיכואנליזה. בנוסף נלמד על היבטים מעשיים של עבודה בפסיכותרפיה על פי תפיסת הלא מודע על פי הזרמים השונים. נשאל כיצד תפיסת מבנה הלא מודע משפיעה על הטכניקה והיחסים של מטפל מטופל במהלך השעה האנליטית?

מגישת פסיכולוגית העצמי לגישה האינטרסובייקטיבית, מרצה: מר שמואל גרזי, מ"א

הקורס הזה מפגיש את תלמידיו עם שלושה נושאים מרכזיים בפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בת זמננו.  ההשראה לכל הגישות הללו היא הפסיכואנליזה האמריקאית בת זמננו.

ראשית מקנה הקורס הכרה עם הגישה של פסיכולוגיית העצמי, שמנסה להתמודד עם הקו הנרקיסיסטי באישיות, תוך שימוש במושגי יסוד כמו עצמי, זולת עצמי, הצרכים להתמזגות שכוללים את הצורך בהאדרה, הצורך המראה והצורך בתואמות. וכן מתייחס הקורס לתהליכים התרפויטיים הנובעים מגישה זו כולל חשיבות האמפטיה והקרבה לחוויה.

החלק השני של הקורס מהווה מבוא לגישה ההתיחסותית בת זמננו וכוללת קריאת מאמרים של גדולי ראשוני הגישה כמו סטיבן מיטשל, לו ארון, ע מנואל גנט, או רניק, מודל, אוגדן, ברומברג, מייקל אייגן ואחרים.

הפרק השלישי של הקורס נועד לעשות הכרות עם אינטגרציה של גישות שונות, שמצוי בבסיס הגישה ההתיחסותית, אך גם מהווה דגם לאינטגרציה של כל הנלמד בבית הספר לפסיכותרפיה. כך נוכל לראות כיצד גישותיהם של ביון, לאקן וויניקוט כמו גם הגישה הבודהיסטית משתלבים אך תוך גישה התיחסותית מודרנית.