הכשרת מדריכים למטפלים באמצעות אמנויות

שנה א'

ממטפל למדריך – גב' תמר שליט ברלב, מ"א

בשיעור זה נתחיל להמשיג את המעבר התודעתי ממטפל למדריך באמצעות מספר מושגים מהעולם היונגיאני. האגו לפי התאוריה היונגיאנית הינו מרכז התודעה. התגבשותו והתפתחותו קורית בעיקר במחצית הראשונה של החיים, ותפקידו לתווך לאדם את המציאות, ולעזור לו לתפקד בעולם. הסלף (self) הינו ארכיטיפ המסמל את כוליות הנפש ומכיל את המודע והלא מודע כאחד, הוא המקור והיעד של תהליך ההתפתחות, ומכיל את המדריך הפנימי. ההתפתחות הבריאה לפי יונג תבנה במהלך החיים את הציר אגו- סלף, המאפשר ערוץ פתוח בין התודעה ללא מודע, בין המציאות לאוצרות העולם הפנימי. בשיעורים ניגע בדימויי המטפל והמדריך וההתפתחות ביניהם באמצעות שיחה, קריאה ויצירה, תוך הקבלה להתפתחות הציר אגו- סלף. בנוסף, נדבר על העולם הארכיטיפאלי ונפגוש בעיקר את ארכיטיפ הזקן החכם שבתוכנו, ונגע, ככל שיותיר הזמן במושג ההעברה לפי התאוריה היונגיאנית, עם דגש על מקומו של המדריך בתוך עולם ההעברה.

דילמות וסוגיות מורכבות בהדרכה בראי פסיכולוגית העצמי – גב' שרון גל, מ"א

פסיכולוגית העצמי רואה בתהליך ההדרכה מצע של יחסי עצמי- זולתעצמי בין המדריכה והמודרכת. מתוך מושקעותה האמפתית של המדריכה, מתהווים התנאים המאפשרים צמיחה והתפתחות של העצמי הטיפולי הייחודי של המודרכת והתפתחות העצמי של המטופלת המוחזקת על ידה.  במסגרת סדנא זו, בת שני מפגשים, נדון בתרומתה הייחודית של עמדה זו להתמודדות עם סוגיות מורכבות בהדרכה. למשל: חווית ביקורת או חוסר חיבור למטופלת, חווית כישלון וחוסר תקווה לגבי הטיפול, מצבים בהם המדריכה חשה ביקורת ושיפוטיות כלפי המודרכת.

במסגרת המפגשים נחדד מושגים מרכזיים בפסיכולוגית העצמי כגון "העברות זולתעצמי", "פיצול אנכי", "פירוש בראי פסיכולוגית העצמי" ו"התמרות של נרקיסיזם". נדון וניישם את ההבנות דרך תיאורי מקרים מהספרות ושל משתתפות הסדנא. לקראת המפגשים אבקש לקרוא שני מאמרים ולהביא דוגמאות לדילמות בתהליכי ההדרכה בטיפול באומנות, ע"מ שנוכל לדון בהם מתוך גישת פסיכולוגית העצמי.

הדרכה על הדרכה בכתיבת דוחות טיפוליים – גב' פזית כרמון, מ"א

נדבך חשוב בעבודה הטיפולית קשור בכתיבת דוחות טיפוליים. יצירת תיעוד כתוב להיבטים שונים של התהליך הטיפולי (אינטייק, דוח פגישה, דוח סיכום טיפול ועוד) כרוכים במעבר שפות. מהשפה המדוברת, ומהשפה האמנותית, אל הטקסט המילולי. מהתרחשות שניתן לעצמנו לשהות בתוכה בהקשבה מרחפת, ובאי ידיעה, אל הטקסט המובנה שנרשם שחור על גבי לבן. מהיבטים של מה שמתרחש בתוך חדר הטיפולים האינטימי, אל הדף היוצא החוצה, אל מרחב חיצוני, שהשותפים לו הם גורמים חיצוניים למטופל ולמטפל. תיעוד התהליכים המתרחשים בחדר הם מצד אחד מעבר לשפה אחרת מזו המתקיימת בחדר הטיפול, ומצד שני, הם חלק חשוב במעשה ההבנה, התיעוד, האתיקה המקצועית, והחשיבות בהעברת מידע חשוב לאנשי המקצוע השונים. בסדנה שלפנינו נעסוק בהדרכה על הדרכה בתיעוד, נפגוש את חשיבות הטקסט הכתוב כחלק מהתהליך הטיפולי, נבין מה מעכב תהליכי כתיבה, ונעסוק ב'מה' וב'איך' של יצירת דוחות המותאמים למסגרות הטיפול השונות.

יישום ותרגול הדרכה באוכלוסיות שונות – בני נוער, ואוטיזם – גב' שרון גל, מ"א

במפגשים שלנו נכיר את המאפיינים הייחודים לאוכלוסיות שונות, ונראה האם ובאיזה אופן הן משפיעות על התערבויות בהדרכה. נכיר את ההיבטים הייחודיים של עבודה עם מתבגרים ומטופלים על הספקטרום ונתרגל באופן חווייתי ובאמצעות תיאורי מקרה. נראה בכך הזדמנות לעריכת אינטגרציה בין החומר התיאורטי שנצבר על הדרכה, לביטוי שלו כשהוא פוגש את השטח.

לטפל בלהט"ב- מומלץ לדעת – ד"ר ריבי אפרת

עד לפני כעשרים שנה,  היה קשה ביותר למצוא מטפל.ת שהוא להט"ב פרנדלי, מכיר את ייחודיות הנטייה, מקבלת ומעצימה את הזהות ה'אחרת'. כיום, כאשר ההתייחסות היא למנעד מגדרי ומיני רחב, חשוב שא.נשי טיפול ייחשפו להיבטים ולדגשים חשובים בעולם זה. לאחר המשגה של זהויות מגדריות ונטיות מיניות, נכיר את הטיפול האפירמטיבי בלהט"ב בהיבט הפרטני, הזוגי והמשפחתי. אני אשמח להעשיר את ארגז הכלים בגישה הדינמית באוריינטציה התייחסותית. תיבחנה סוגיות טיפוליות כגון תהליכי העברה והעברה נגדית בין מטופל להט"בית ומטפלת מהקהילה, ולא מהקהילה; חשיפה עצמית (של המטופל, של המטפלת) ועוד. 

סוגיות אתיות בתהליך ההדרכה – ד"ר נגה בן ששון

הטיפול באמנויות מעורר סוגיות אתיות מגוונות: אלו המאפיינות כל טיפול נפשי, ואלו המייחדות אותו, ואת הישענותו על תהליכי יצירה מגוונים. המפגשים יעסקו בסוגיות של אתיקה מקצועית ויתמקדו באלו הקשורות בתהליכי הדרכה.

הנושאים בהם נעסוק: עקרונות היסוד של אתיקה; מה בין אתיקה לחוק; הגדרת המתחם האתי; למידת מודל לדיון אתי; למידה ועבודה סדנאית על סוגיות ייחודיות המתעוררות בעבודת המדריך, בתהליכי הדרכה, ובאלו הייחודיים למטפלים באמנויות.

במפגשים ידונו נושאים כגון: אחריות אתית של המדריך כלפי המודרך; נושאים שבין חובת שמירת סודיות לחובת הדיווח; יחסים כפולים; גבולות ההדרכה ועוד.

המפגשים ישאפו להעמיק את החשיבה האתית ולעורר את המודעות והמיומנות להתמודדות עם התעוררותה של הבעיה האתית. ישולב לימוד עיוני ועבודה סדנאית בה יוצע תרגול ודיון במקרים שיובאו על ידי הסטודנטים- המדריכים בעבודתם הטיפולית- הדרכתית.

הדרכה מבוססת ביבליותרפיה – גב' ענבר רז, מ"א

 הביבליותרפיה היא שיטת טיפול בתחום הטיפול באמנות, המציעה להציב במרכז הדיאלוג הטיפולי תהליכי קריאה וכתיבה בטקסט ספרותי, ולראות בהן ערוץ מרכזי דרכו מתקיים הדיאלוג הטיפולי.

ההצעה לשלב בדיאלוג ההדרכתי תהליכי קריאה וכתיבה , משמעותה להוסיף לתהליך ההדרכה קול נוסף, הקול השלישי, קולו של הטקסט.

בסדנה קצרה זו נפגוש אפשרויות שונות למפגש עם ה"קול השלישי" הטקסטואלי במסגרת ההדרכה כמרחב להגברת ההקשבה פנימה, להתמרה, לקידום קשר טיפולי והדרכתי, לגיבוש הזהות העצמית הטיפולית בזיקה להיבטים העברתיים.

הסדנה תפגיש את המשתתפים עם נושא זה דרך המשגה תאורטית והתנסות אישית וקבוצתית בתהליכי קריאה וכתיבה סביב יחסי הדרכה. המשתתפים מתבקשים להביא טקסט המתחבר לחוויה ולקשר עם אחד המודרכים מתוך התנסותם.

שנה ב'

סוגיות בתהליכי הדרכה בטיפול בהורות בשילוב אמנות- גב' גלי לוין

בהדרכת מטפלים נפגוש לעתים קרובות את סוגיית הטיפול בהורות. המפגש הטעון רגשית בחדר ההדרכה, מביא אליו את הילד הפנימי וההורים המופנמים אצל המדריך והמטפל וכן את הילד וההורים האמיתיים אותם פוגש המטפל במציאות. סוגיות אלו מפגישות אותנו עם רוחות רפאים ומלאכים מסייעים ותומכים בהדרכה. באמצעות שילוב חומרים תאורטיים ויצירה, נפגוש סוגיות שונות הקשורות להעברה בינדורית וטרנספרנס שעולות בחדר ההדרכה. נתמקד בסוגיות הבאות: 1. הורות לילדים עם צרכים מיוחדים 2. הורות עם מאפיינים של הפרעות אישיות (נרקיסיסטית, גבולית) 3. הורות במצבי משבר, טראומה ופגיעות מיניות.

לטפל בלהט"ב- מומלץ לדעת – ד"ר ריבי אפרת

עד לפני כעשרים שנה,  היה קשה ביותר למצוא מטפל.ת שהוא להט"ב פרנדלי, מכיר את ייחודיות הנטייה, מקבלת ומעצימה את הזהות ה'אחרת'. כיום, כאשר ההתייחסות היא למנעד מגדרי ומיני רחב, חשוב שא.נשי טיפול ייחשפו להיבטים ולדגשים חשובים בעולם זה. לאחר המשגה של זהויות מגדריות ונטיות מיניות, נכיר את הטיפול האפירמטיבי בלהט"ב בהיבט הפרטני, הזוגי והמשפחתי. אני אשמח להעשיר את ארגז הכלים בגישה הדינמית באוריינטציה התייחסותית. תיבחנה סוגיות טיפוליות כגון תהליכי העברה והעברה נגדית בין מטופל להט"בית ומטפלת מהקהילה, ולא מהקהילה; חשיפה עצמית (של המטופל, של המטפלת) ועוד. 

התמודדות עם שכול ואובדן דרך המגע בחומר, ד"ר אורנה מגידס

במציאות  הקולקטיבית המטלטלת בארצנו, הן המודרך והן המדריך שותפים לאירועים טראומטיים ולהתמודדות נפשית משותפת עם שכול ואובדן. במפגש ניתן מקום לחוויות אלו, ניגע בכאב האובדן דרך המגע עם החומר, ונתבונן על תהליכים אלו במפגשי ההדרכה.

הדרכה בנושא שכול ואובדן, בהנחיית ד"ר אילן שריף

המוות נוכח בחיי כולנו, הוא חלק מההוויה האנושית הצפויה לכולנו, כדברי קהלת: "הַכֹּל הוֹלֵךְ, אֶל-מָקוֹם אֶחָד; הַכֹּל הָיָה מִן-הֶעָפָר, וְהַכֹּל שָׁב אֶל-הֶעָפָר". מדובר באירוע ביולוגי צפוי, בחיי יחיד, משפחה וחברה. למרות זאת, מדובר באירוע קשה ביותר אשר יש לו השלכות נרחבות בתחומים רגשיים וקוגניטיביים, היחסים המשפחתיים, הבריאות, התעסוקה, המצב הכלכלי, והשלכות התנהגותיות ואחרות. לעיתים מדובר בהשלכות שעוברות ולעיתים מדובר באנשים שהמפגש עם המוות מעצב את המשך חייהם. השכול והניסיונות למצוא מזור לסובלים ממנו, מלווים את העולם הטיפולי הנפשי מתחילת היווצרותו בתקופתו של פרויד ועד היום.

בשנה האחרונה אנחנו חשופים יותר לשכול לנוכח מלחמת חרבות ברזל, אך למעשה רוב רובו של השכול הוא על רקע אזרחי ובעיקר כתוצאה ממחלות והוא פוגש מטפלים בכל המסגרות הטיפוליות.

במפגשים שנקיים נבחן סוגיות עיקריות בתחום הטיפול בשכול ובהם: תיאוריות עיקריות המתייחסות לשכול ובהן- תיאוריות מוקדמות, תיאוריות שלביות, המודל הדואלי, המודל הדו מסלולי, תיאוריות הקשרים המתמשכים, והגישה הנאראטיבית, שכול והחברה בה אנחנו חיים: היררכיות של שכול, הכחשת מוות, השכול היתום, קשר עם הנפטר- על הקשרים המתמשכים עם יקיריהם שנפטרו, שכול והבנייה מחודשת של משמעות.
המפגשים ילוו בהתנסויות ומתן כלים להדרכה בתחום האובדן והשכול.

הדרכה במצבי אלימות ביתית (domestic violence) כקונטקסט של abuse  בילדים- "ילדים עדים/חשופים לאלימות" – ד"ר יפעת כרמל

יחידת הלימוד תהיה מורכבת משלושה מפגשים בהם נחשוף את המורכבות ונעמיק : א) בידע המרכזי שהתפתח בתחום על הפערים הקיימים בו. ב) באופי ההתערבות שמטפלים צריכים לכוון אליה לאור המשגות תיאורטיות חדשות. ג) בפתרונות הקהילתיים-חברתיים שיכולים לשמש כקונטקסט ממשי לעבודה טיפולית יעילה.

הדרכה בנושא פגיעות מיניות – גב' ורד קינן, מ"א

פגיעה מינית היא מהפגיעות המורכבות ביותר להתמודדות בחדר הטיפול, שכן מלבד היות הטראומה רשומה בגוף עצמו והתרחשותה כמעט תמיד במסגרת יחסים, לעיתים קרובות היא מתמשכת, שמורה בסוד ומעוגנת בתוך טאבו חברתי שגורם לאדוות הפגיעה להיות פעילות ומזיקות גם זמן רב לאחר שהפגיעה עצמה הסתיימה בפועל.

התגובות לפגיעה והשלכותיה מגיעות לחדר הטיפול בעוצמה בלתי רגילה ובמופעים שונים ומגוונים. המטפלת עשויה למצוא את עצמה חווה קשת רחבה ועזה של תחושות ורגשות  – אשר עוברות הלוך וחזור בינה ובין המטופל/ת.

בסדרת המפגשים נדבר על פגיעות מיניות והשלכותיהן, מופעיהן השונים בקליניקה, על מה לשים דגש באינטייק ואיך להמשיג את מה שאנו רואות ומרגישות. נלמד על חיבור למשאבים ועל התמודדות עם דיסוציאציה בחדר הטיפול ונחשוב על אמנות ויצירה בהקשר של טראומה מינית. נתייחס לכל אלה גם בהקשר הרחב של הדרכה – על שלל נקודות ההשקה שנוצרות במפגש הטיפולי וההדרכתי עם פגיעות מיניות.

המפגשים ישלבו חלקים תיאורטיים וסדנאיים וייעשה שימוש בסוגיות שיעלו הסטודנטיות מתוך עבודת הטיפול וההדרכה בשטח.