כשהמילים לא מספיקות
על יצירת קשר וחיבור עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי
מטפלים ואנשי מקצוע העובדים עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי מכירים את הרגע הזה מקרוב: מנסים לדבר, להסביר, להזמין למשחק או לשיחה אבל משהו לא נפתח דרך המילים.
לפעמים הילד אינו עונה. לפעמים הבוגר מתקשה להסביר מה הוא מרגיש. ולפעמים, דווקא כשנדמה שאין תקשורת, משהו בכל זאת מתרחש: ילד מתרחק כשפונים אליו, קול חוזר שוב ושוב באותה עוצמה, תנועה נמשכת במקצב קבוע, או שקט ממושך ממלא את החדר.
ברגעים כאלה עולה שאלה מקצועית חשובה: האם האדם שמולנו “לא מתקשר” או שאולי הוא מתקשר בערוצים שאנחנו עדיין לא יודעים להקשיב להם?
השאלה הרחבה יותר היא כיצד אנשי טיפול וחינוך יכולים לזהות את האופן שבו קשר מתחיל להיווצר בתוך המפגש, גם כאשר הוא אינו מתארגן דרך דיבור, שיחה או הוראות ולהצטרף אליו באופן שמרחיב חיבור, ויסות והשתתפות.
מה משתנה כאשר לומדים להקשיב אחרת?
כאשר מטפל מתחיל להקשיב גם לרובד הרב־חושי של התקשורת, המפגש יכול להשתנות.
תנועה שנראתה תחילה חזרתית מתחילה להתגלות כבעלת קצב. קול שנשמע כמו הפרעה עשוי להתברר כדרך לבדוק נוכחות. התרחקות שנראתה כמו סירוב יכולה להיקרא מחדש כניסיון למצוא מרחק שדווקא מאפשר להישאר בקשר.
ההבדל אינו רק בפרשנות, אלא ביכולת המקצועית להגיב אחרת בתוך הרגע עצמו. הקשבה כזו אינה ויתור על גבולות או מטרות טיפוליות. להפך. היא מאפשרת להתחיל מהמקום שבו האדם כבר נמצא ולבנות משם קשר מדויק יותר וחיבור אנושי יותר.
בתוך החיפוש אחר גישות לטיפול באוטיזם, עולה צורך גובר בכלים שמאפשרים לאנשי מקצוע לעבוד לא רק עם התנהגות או שפה, אלא גם עם האופן שבו קשר, ויסות והשתתפות מתחילים להופיע בזמן אמת.
גישת הפלייגראונד: להצטרף למה שכבר קורה
גישת הפלייגראונד The Playground Approach (ALP), Attune Listening Playground מציעה דרך מעשית לפתח יכולת טיפולית־יחסית זו: לזהות רגעים שבהם קשר כבר מתחיל להיווצר בתוך המפגש, לעבוד על פי מודל מדויק של הקשבה והצטרפות, ולהרחיב אותם לכדי חיבור, ויסות משותף והשתתפות.
הגישה מלמדת מטפלים ואנשי מקצוע להבחין באיכויות שמארגנות את המפגש למשל קצב, עוצמה, מרחק, עצירה, חזרה או שינוי ומתוכן לבחור כיצד להגיב. ההצטרפות בגישת הפלייגראונד אינה חיקוי ואינה “זרימה” עם כל מה שקורה; היא פעולה מקצועית מכוונת, שמאפשרת להתחיל מהמקום שבו האדם כבר נמצא ולפתוח ממנו אפשרות לקשר.
בתוך השדה הרחב של טיפול באוטיזם, גישת הפלייגראונד מציעה נקודת מבט יישומית במיוחד: לא להתחיל רק ממה שחסר או ממה שצריך לתקן, אלא ללמוד לזהות את אפשרויות הקשר והחיבור שכבר מופיעות בזמן אמת ולדעת איך לעבוד איתן.
תקשורת רב חושית באוטיזם: ללמוד להבחין ברגעים הקטנים
תקשורת רב חושית באוטיזם אינה מתחילה בהכרח ממילים. לעיתים השינוי מתחיל מתוך רגע קטן מאוד: עצירה שלא הייתה שם קודם, מבט קצר, קול שחוזר בווריאציה, תנועה שנענית בתנועה אחרת.
אלה רגעים שקל לפספס. אבל כאשר לומדים להקשיב להם אחרת, הם יכולים להפוך לפתחים משמעותיים לקשר ולחיבור.
תוכנית גישת הפלייגראונד של היחידה ללימודי המשך, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, מיועדת למטפלים ולאנשי מקצוע העובדים עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, ומבקשים להרחיב את יכולתם ליצור קשר וחיבור גם כאשר המילים אינן מספיקות.
עבור מי שמחפשים קורס לאנשי מקצוע באוטיזם או הכשרה מעשית בעבודה עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, התוכנית מציעה היכרות עם מודל עבודה יישומי, המבוסס על הקשבה, הצטרפות, ויסות משותף ותקשורת רב־חושית.
קרן רוזנבאום היא יוצרת, מנחה ואשת מקצוע הפועלת בשדה החיבור שבין תקשורת, הקשבה ויצירה, מפתחת גישת הפלייגראונד (The Playground Approach – ALP) כמודל לעבודה תקשורתית־התפתחותית.
מנהלת אקדמית ומנחה של התכנית גישת הפלייגראונד ALP מודל אינטגרטיבי ליצירת תקשורת רב־חושית במרחב המשחק הפוטנציאלי
מרחב הצטרפות בעבודה עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי