גישת הפלייגראונד - The Playground Approach (ALP)
מודל אינטגרטיבי ליצירת תקשורת בין־חושית במרחב המשחק הפוטנציאלי
מרחב הצטרפות בעבודה עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי
פרטים על מועד פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה יעודכנו בהמשך
מתי?
סמסטר ב', ימי ו' 8:30-10:00
אינטנסיב במהלך חודש יוני 2027
סמסטר ב', ימי ו' 8:30-10:00
אינטנסיב במהלך חודש יוני 2027
משך ההכשרה
תכנית סמסטריאלית:
10 מפגשים שבועיים בזום
5 מפגשים פרונטליים רצופים
תכנית סמסטריאלית:
10 מפגשים שבועיים בזום
5 מפגשים פרונטליים רצופים
קהל יעד
פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות
פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות
ייעוץ אקדמי
גב' מרים בן-עוז, MSW
ניהול אקדמי והנחייה
גב' קרן רוזנבאום, מ"א
גב' מרים בן-עוז, MSW
ניהול אקדמי והנחייה
גב' קרן רוזנבאום, מ"א
אודות התכנית
אילו אפשרויות לקשר נפתחות כשאנחנו מקשיבים אחרת?
בכל מפגש ניתן להבחין כיצד קול נענה לתנועה, קצב המשתנה עם מרחק ושקט נושא משמעות. התרחשויות כאלה יוצרות יחד את מה שאנו מכנים הרובד הבין־חושי (Cross-Sensory) של התקשורת: התנועה בין המילים, לעיתים בחלקי מילים או גם כשאין מילים כלל.
גישת הפלייגראונד, היא פרקטיקה שהתפתחה לאורך למעלה מ־20 שנה, ומלמדת מטפלים לתרגל התכווננות בין־חושית (Cross-Sensory), וליצור בעזרתה קשר ומשמעות בזמן אמת.
בקורס גישת הפלייגראונד אנחנו לומדים לזהות את הרובד הבין־חושי (Cross-Sensory) ומתרגלים את שלושת היסודות של הגישה: הקשבה רפלקסיבית (Reflexive Listening), התכווננות בין־חושית (Cross-Sensory Attunement) והצטרפות (Joining). התרגול פותח אפשרויות חדשות ומפתיעות להשתתפות ולנוכחות במרחב הטיפולי.
למטפלים המכירים גישות התפתחותיות־יחסיות ותפיסות גופניות ואינאקטיביות (Embodiment, Enactment), גישת הפלייגראונד מזמינה להקשיב גם לדפוס ההבעתי הבין־חושי ( Cross-Sensory Expressive Patterns): למה שנשמר ומתפתח גם כשצורת הביטוי משתנה. בעבודה הטיפולית, הקשבה כזו מאפשרת לפגוש אנשים שמתקשים בקשר, בוויסות או בזמינות למפגש, ולבנות יחד תנאים שבהם ביטחון, אמון ויוזמה יכולים לצמוח.
הגישה מקיימת דיאלוג עם עבודתם של דונלד ויניקוט ודניאל שטרן, ונשענת על העבודה התיאורטית של קרן רוזנבאום ומרים בן־עוז על דפוסים הבעתיים בין־חושיים (Human Development, 2026).
להעמקה: ״מרחב המשחק הפוטנציאלי כמרחב הצטרפות מתהווה״ (מאמר באתר היחידה) ·
Cross-Sensory Expressive Patterns published in Human Development (Karger, 2026)
התכנית מיועדת למטפלים העובדים עם ילדים, מתבגרים ובוגרים בעלי גיוון נוירולוגי, בדגש על אוטיזם וברמות שונות של תקשורת מילולית. היא משלבת 10 מפגשים בזום ו־5 ימי אינטנסיב פרונטליים רצופים.
בגישת הפלייגראונד, המטפל לומד לשאול: מה כבר קורה כאן? היכן מופיעים עניין, תגובה או יוזמה? כיצד אפשר להצטרף בלי להשתלט? ומה בהשתתפות שלי פותח קשר או מקשה עליו? העבודה נשענת על כבוד לדרכי הביטוי של כל אדם.
בעבודה עם אנשים על הרצף האוטיסטי, תנועה, חזרתיות וביטויים חושיים יכולים להיות נקודות מוצא להיכרות. אותה הקשבה רלוונטית גם לאנשים המדברים בשטף ומתקשים בהדדיות או בגמישות בתוך קשר, ולמצבים של חרדה, נוקשות או תקיעות תקשורתית.
אודות המרצה
קרן רוזנבאום, מ״א, היא מלחינה, מנצחת וחוקרת קרוס־תחומית, מפתחת גישת הפלייגראונד (ALP: Attune Listening Playground), ומנהלת אקדמית ומנחת התכנית. הגישה צמחה מתוך עבודתה בקומפוזיציה ומתוך ה־Reflex Invisible Score, טכניקת הקשבה שפיתחה, שבה צורה, זמן ווריאציה הם חומר העבודה. היא התפתחה כפרקטיקה ליצירת קשר ומשמעות במרחבים רבים ומגוונים: במצבי קיצון ובקהילות במצוקה, במסגרות חינוך וחינוך מיוחד, וגם במרחבים נורמטיביים לגמרי, כמו ארגונים ואוניברסיטאות, בארץ ובעולם. בין השאר, יושמה בעבודה מערכתית בצפון ניו־ג׳רזי עם Dr. Terzini-Hollar, פסיכולוגית חינוכית.
ההמשגה המתודולוגית והפדגוגית של הגישה גובשה יחד עם מרים בן־עוז, MSW, עובדת סוציאלית, מדריכה בכירה ופסיכותרפיסטית, המשמשת כיועצת האקדמית של התכנית ושותפה בהדרכת המשתתפים. כיום מיישמים אותה מטפלים, אנשי חינוך, ארגונים ואנשי מקצוע בתחומי הטיפול, הליווי והקהילה בארץ ובעולם.
tתנאי קבלה
פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות ואנשי מקצוע מהתחומים הפרא-רפואיים (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה) העובדים עם ילדים, מתבגרים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, עם גיוון נוירולוגי, תסמונת דאון, מוגבלות שכלית־התפתחותית, קשיי תקשורת, קשיי ויסות, או מצבים שבהם נדרש פיתוח עמוק יותר של קשר, השתתפות ותקשורת.
התכנית רלוונטית גם לעבודה עם אנשים ורבליים, כאשר קיימת שפה מילולית אך עדיין יש קושי ביצירת חיבור, תחושת ביטחון, גמישות, השתתפות או שיתוף פעולה במפגש.
מועמדים מתאימים יעברו ראיון אישי. מספר המקומות מוגבל.
דרישות ההכשרה
- השתתפות פעילה ב- 80% מהמפגשים בזום
- במקרה של היעדרות חובה להשלים צפיה בהקלטת המפגש
- השתתפות פעילה בכל מפגשי האינטנסיב הפרונטליים
- התנסות מעשית בגישה על פי ההנחיות
- הצגת מקרה להדרכה
- הגשת סיכום של תיאור מקרה
- מילוי משוב
תכנית הלימודים
כל מפגש שבועי בזום בנוי משלושה חלקים: למידה תיאורטית, תרגול מעשי והדרכה של מקרה מהשטח. חלק מהמפגשים יכללו הדרכה משותפת עם מרים בן־עוז.
הנושאים המרכזיים שילמדו במסגרת התכנית:
- הרובד הבין־חושי כמרחב התפתחותי־יחסי: קשר ומשמעות מתהווים בתוך המפגש ולאורך זמן, דרך קול, תנועה, קצב, נשימה, תזמון ומרחב, לצד המילים ולפני פירוש, ייצוג או תיקון, ומהווים בסיס לוויסות, לגמישות ולהתפתחות. נבחן כיצד הבנה זו פותחת דרכים חדשות במפגש עם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, בעלי גיוון נוירולוגי, ובמצבים שבהם התקשורת מורכבת.
- התכווננות בין־חושית (Cross-Sensory Attunement): זיהוי הקשרים בין איכויות הביטוי בזמן אמת, ותרגול מענה דרך חוש או אמצעי ביטוי אחר, וגם דרך שקט ונוכחות. הדגש יושם על רגעים של קושי חושי, עומס, הצפה או נוקשות, שבהם הרובד הבין־חושי יכול לתמוך בוויסות ובזמינות למפגש.
- הצטרפות (Joining) והמשכיות: הצטרפות למה שכבר מתרחש, גם כשאדם נמנע, חוזר על פעולה, מתקשה להשתמש בדיבור, או מדבר בשטף ומתקשה בחיבור. נתרגל משחק עם וריאציות (Engage-with-variation), יצירת רצף משותף שאפשר לזהות ולשוב אליו, ויסות משותף והקשבה משותפת.
- הקשבה רפלקסיבית (Reflexive Listening): הקשבה דרך ההשתתפות של המטפל עצמו: למה שהוא מביא, למה שחוזר אליו, ולאופן שבו זה מעצב את הצעד הבא. נעסוק בביטויים חושיים, תנועתיים, חזרתיים ולא־מילוליים כחלק מהקשר, ובהשהיית הפירוש לטובת היענות בזמן אמת, המאפשרת המשכיות, הרחבה וארגון של הקשר מבפנים.
- משחקיות פנימית כמצב תודעה: תרגול משחקיות אצל המטפל עצמו, כתנאי ליצירת מרחב משחק משותף.
- יישום גישת הפלייגראונד בעבודה הטיפולית: שילוב עקרונות הגישה בעבודה עם אוטיזם, גיוון נוירולוגי, קשיים בקשר, בוויסות ובזמינות למפגש, ופרופילים חושיים מורכבים. נלמד ליצור תנאים לוויסות, לגמישות ולהתפתחות, ולבחור כיצד להמשיך בהתאם לאדם, להקשר ולמטרות הטיפוליות.
Stage 1 מהווה שלב מבוא והנחת יסודות לגישת הפלייגראונד, ומשמש בסיס להמשך העמקה בשלבים מתקדמים.
מבנה התכנית
תכנית סמסטריאלית במתכונת משולבת, 10 מפגשים בימי ו' 8:30-10:00 בזום, ואחריהם 5 ימי אינטנסיב פרונטליים רצופים ביוני 2027 לתרגול, העמקה והתנסות חווייתית. מועדי האינטנסיב המדויקים יפורסמו בהמשך.
המפגשים האינטנסיביים יוקדשו להתנסות חווייתית ומעמיקה יותר: תרגול עקרונות גישת הפלייגראונד, עבודה קבוצתית, התבוננות בזמן אמת, עיבוד מקצועי והעמקת היכולת ליישם את המודל בתוך מרחבים טיפוליים, חינוכיים ושיקומיים שונים.
סה"כ 70 שעות לימוד אקדמיות.
תעודה
תלמיד אשר ישתתף באופן סדיר בלימודים וימלא אחר כל הדרישות האקדמיות של התכנית, תוענק לו תעודת גמר מטעם היחידה ללימודי המשך, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.
דמי הרשמה
100 ש"ח
שכר לימוד
3,500 ש"ח
פרטים והרשמה
מרכזת התכנית באוניברסיטת חיפה: גב' דגנית רייזה פריימן
טל': 04-8240457/801
דוא"ל: draize@univ.haifa.ac.il
שאלות ותשובות
מהי גישת הפלייגראונד?
גישת הפלייגראונד היא מסגרת מעשית למטפלים, שצמחה מתוך פרקטיקה של למעלה מ־20 שנה. היא מפנה את תשומת הלב אל הרובד הבין־חושי (cross-sensory) של המפגש, ומלמדת לזהות מה כבר מתרחש בו ולהשתמש בכך כנקודת מוצא לעבודה טיפולית מותאמת.
למה כדאי ללמוד את גישת הפלייגראונד?
מפגשים טיפוליים רבים כוללים רגעים שבהם מילים אינן מספיקות: המטופל נמנע, מוצף, חוזר על פעולה, מתקשה להישאר במפגש, או מדבר ועדיין אינו זמין לקשר. ברגעים כאלה הגישה מציעה להתחיל מהקשבה אחרת למה שכבר קורה במפגש, ולהשהות את הפירוש והתיקון.
מה לומדים בתכנית?
בתכנית מתרגלים את שלושת היסודות של הגישה: הקשבה רפלקסיבית (reflexive listening), התכווננות בין־חושית (cross-sensory attunement) והצטרפות (joining). המשתתפים לומדים לזהות נקודות כניסה קטנות לקשר, להצטרף בזמן אמת, ולהרחיב רגעים של תגובה, גמישות, ביטחון וויסות משותף, גם כשהדיבור חלקי, מצומצם או אינו זמין.
כיצד הגישה משתלבת בעבודה הטיפולית שלי?
גישת הפלייגראונד משתלבת בגישה שבה אתם כבר עובדים ומוסיפה לה רובד עבודה: התבוננות במה שמתרחש בתוך המפגש עצמו, עוד לפני פירוש, הסבר או ניסיון לשנות התנהגות. היא מלמדת לזהות את ההיגיון שכבר פועל במפגש, גם כשהוא מופיע בתנועה, בצליל או בשקט.
למי התכנית מתאימה?
התכנית מיועדת לפסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות ואנשי מקצוע מהתחומים הפרא רפואיים (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה) העובדים עם ילדים, מתבגרים ובוגרים בעלי גיוון נוירולוגי, בדגש על אוטיזם וברמות שונות של תקשורת מילולית: אנשים מדברים, מדברים חלקית או ללא דיבור.
