עיבוד חומרי הגלם כחומרים נפשיים
הגב' מור דניאל
האלכימיה, שהייתה הכימיה הקדם מדעית, תיארה את תהליכי החומר כשהתכוונה לתהליכי הנפש, המטבח הוא מקום-מרחב של סמלי אלכימית הנפש, כלומר, של עבוד ועיכול טרנספורמטיבי של תכני נפש שמגמתם שינוי והתפתחות (נצר, 2013). בהתאמה, "מטבח הנפש" הוא המקום שבו תכני הנפש מעובדים, מעוכלים בתהליך טרנספורמטיבי שעיקרו שינוי והתפתחות (שם). מנקודת המבט של טיפול באמנויות, העיבוד הסימבולי של חומרי הנפש נעשה קונקרטי כך שחומרי הגלם ואופן העיבוד שלהם מייצגים באופן סימבולי תכנים מעולמו הפנימי של היוצר, מתכתבים עם עולמו הנפשי ומהווים שפה לביטוי עצמי של היוצר.
בישול שמתקיים במסגרת תהליך פסיכותרפי
בדומה לפעילות היצירתית במדיומים השונים (למשל: אמנות פלסטית, תנועה או מוסיקה), גם הבישול היא פעילות שמורכבת מאיסוף חומרים בעלי מאפיינים שונים ועיבודם לכדי תוצר סופי. בבישול שמתקיים במסגרת תהליך פסיכותרפי, יכול המטפל להתייחס למאפיינים הקונקרטיים של חומרי הגלם (למשל- חריפים\מתוקים, רכים\ קשים, עדינים\גסים, מסריחים\ מריחים טוב) וכן לפעולות הקונקרטיות של עיבוד החומרים (למשל- ריסוק, סינון, איחוד) ולקשור אותם באמצעות עולם האסוציאציות של המטופל לחומרים הנפשיים בהם עוסק. כך למשל כאשר מטופל מבקש לסנן את המרק שבישל, אפשר שהמטפל יתייחס לפעולת הסינון ויחקור ביחד עם המטופל את המשמעות האישית של מלאכת סינון החומר באופן קונקרטי ומטאפורי.
הגירוי החושי שמעוּרר בתהליך הבישול
החיבור בין חומרי הגלם לחומרי הנפש נעשה בין היתר על ידי הגירוי החושי שמעוּרר בתהליך הבישול. תיאורטיקנים שונים קושרים בין ההתנסות החושית של הבשלן לזיכרונות שמתעוררים בו. חומרי הגלם ותהליך עיבודם בבישול עשויים להוות זרזים לחוויה מחודשת של זיכרונות וחוויות עבר. כך למשל, כאשר אדם מבשל קציצות, הגירוי החושי שמתעורר בזמן הבישול (מהטקסטורה של תערובת הקציצות, מתנועת ההכנה של הקציצות, מהמראה שלהן, מהריח, מהטעם וכדומה), מתכתב עם זיכרונות העבר והאסוציאציות שקשורים בו. זיכרונות ואסוציאציות אלה מגלמים חומרים נפשיים שקרוב לוודאי משפיעים על האופן שבו האדם יבשל. לכן, בבישול שמתקיים במסגרת תהליך פסיכותרפי, ניתן לראות את הגירוי החושי כמתווך בין העיבוד הקונקרטי של חומרי הגלם לבין העיבוד של חומרי הנפש, לחשוף את הקשר ולעבד אותו בהקשר הטיפולי הכולל.
