מוזיקה רפלקסיבית והשפה הסיניסתזית –  מהי גישת הפלייגראונד
ALP/Playground Approach

מאת: קרן רוזנבאום

מוזיקליות היא יכולת אנושית מולדת, ביטוי עמוק של תקשורת בלתי מילולית. כל אחד ואחת מאיתנו מפגין תכונות מוזיקליות – בקול, בתנועה, בקצב, במקצב הדיבור והנשימה – והיא מהווה תשתית ראשונית לקשר עם העולם. כאשר אנו מאזינים באינטואיציה, פועלים מתוך דחף יצירתי, ומגיבים לאחר בתנועה, קול או הקשבה עמוקה – אנו למעשה עוסקים במה שאני מכנה מוזיקה רפלקסיבית.

מוזיקה רפלקסיבית אינה רק דרך ליצור צליל – היא תהליך חקירה חושי ואינטראקטיבי, הנשען על סינסתזיה: חיבור טבעי בין חושים, תפיסת צלילים כצבעים, תנועה כריח, מבט כקצב. למעשה, מוזיקה רפלקסיבית היא מוזיקה סינסתזית – היא נולדת מתוך חוויית חושים משולבת, ומזמינה את המאזין והמבצע להשתתף במציאות שבה תחושה, משמעות ותגובה שזורים יחדיו.

כאשר אם מפרשת את בכיו ותנועותיו של תינוקה – היא מדברת את שפת הסינסתזיה המשותפת שלהם. שפה זו, המורכבת מתיאום בין קול, תנועה, מגע ועין, מסייעת ביצירת התקשרות בטוחה. זהו ביטוי מוקדם ומובהק לתקשורת סינסתזית, כזו שאינה נלמדת, אלא נחווית ומשותפת באופן אינטואיטיבי.

מתוך החיבור הזה נולדה גישת הפלייגראונד (ALP – Active / Attune Listening Playground) – מסגרת חווייתית וטיפולית המלמדת ומתרגלת את שפת התקשורת הסינסתזית באמצעות תרגול של הקשבה רפלקסיבית, משחק ויצירה רב-חושית. זוהי גישה חינוכית-טיפולית פורצת דרך, אשר מציעה מרחב לשיח אנושי שהוא מעבר למילים – שיח שבו נוכחות, גופניות, דמיון וקול משמשים כאופני תקשורת שווי ערך.

במרכז הגישה נמצאת ההבנה שהקשבה אמיתית היא פעולה יוצרת. הקשבה רפלקסיבית פירושה להיות ער למתרחש אצל האחר – וגם למה שקורה בתוכי – ולנוע בין שני המרחבים האלו בלי לאבד את הזרימה. זוהי הקשבה שמולידה התכווננות רפלקסיבית (reflexive attunement) – מצב של נוכחות הדדית ועמוקה, שבו אני לא רק מגיב, אלא מתכוונן לרגע המשותף ולתדר הפנימי של הזולת.

תקשורת זו מכילה רכיבים ורבליים, א-ורבליים, פרא-ורבליים, ובתוכה גם את "המרכיב הנעלם" – התקשורת הסינסתזית. המרכיב הסינסתזי מחבר בין חלקי המסרים, מעמיק את ההבנה והרגש, ומאפשר תשומת לב רב-שכבתית הנדרשת לקיום תקשורת שלמה ועשירה.

גישת הפלייגראונד מאפשרת ללמוד ולתרגל תקשורת זו באמצעות כלים בין-תחומיים מעולמות המוזיקה, התנועה, האמנות והמשחק. תרגילים כמו "EarWALK – LISTENING FAR-NEAR-INBETWEEN" מדמים דיאלוג סינסתזי – מבט מצייר שיר, לחישה מפעילה תנועה, חפץ מנגן הקשבה.

הפלייגראונד הוא מרחב פיזי ואינטראקטיבי, בו מתקיימים מפגשי הקשבה יצירתיים. מדובר במרחב חי ודינמי שבו החושים כולם הופכים לכלים לתקשורת, תיווך והבעה, ומתקיימת בו חקירה מתמשכת של הקשר בין אדם לעצמו, לאחרים ולעולם.

גישה זו היא בין-תחומית במהותה – היא שואבת מהתנסות אמנותית, מהתפתחות רגשית, מהתיאוריה של הקשבה פעילה, מהעולם הסומטי, ומהבנה חינוכית וחברתית עמוקה. היא מחברת בין מרחבים שהופרדו באופן מלאכותי: טיפול, למידה, יצירה, קהילה.

עבור אנשים עם גיוון נוירולוגי – ובמיוחד ילדים ומבוגרים על הרצף האוטיסטי – גישת הפלייגראונד פותחת מרחב תקשורת מותאם, חופשי מלחץ שפתי או פרשנות קוגניטיבית. מחקרים ומפגשים מראים כי רבים מהם מפגינים חוויות סינסתזיה אינטנסיביות, ולעיתים קרובות מתקשים לתרגם את עולמם הפנימי לשפה מילולית. גישת הפלייגראונד מכירה בכך ומציעה שפה רב-חושית טבעית, שמאפשרת ביטוי עצמי אותנטי, קשר עמוק, ותחושת שליטה ובחירה.

המשחקיות – מרכיב מרכזי בגישה – מחברת את האדם אל מקור הסקרנות, הדמיון והיוזמה שבו. היא יוצרת קרקע יציבה להתנסות, שבה המטפל, המורה או ההורה אינם "מתקנים" את הילד, אלא משתתפים איתו ב"משחק של הקשבה". המשחקיות הפנימית מחזקת את תחושת השליטה בזמן אמת ומאפשרת לחוות את העולם מתוך חוויה רב-חושית מחוברת, מווסתת ומשותפת. הסינסתזיה, ככלי מרכזי בגישה זו, תורמת ליצירת מרחב של גילוי הדדי שבו המטפל והמטופל פועלים יחד להבנת וביטוי העולם הפנימי בצורה אותנטית ומשמעותית.

לסיכום, גישת הפלייגראונד מלמדת אותנו לראות תקשורת לא רק כמסר – אלא כחוויה. היא מאפשרת לנו להיות נוכחים באמת, לשחק עם המציאות דרך כל החושים, ולהעניק לכל אחד – באשר הוא – מרחב לביטוי, ליצירה ולמפגש. בעולם שמחפש יותר ויותר דרכים להבין ולהתחבר – הגישה הזו אינה רק חדשנית; היא חיונית.

קרן רוזנבאום היא מלחינה, מנצחת, יוצרת ומחנכת בעלת שם עולמי עם מעל ל־30 שנות ניסיון. מפתחת גישת הפלייגראונד – ALP/ Playgrounda Approach – המשלבת מוזיקה, תנועה, אמנות חזותית, משחק ופיתוח תקשורת רפלקסיבית-סינסתזית. עבודותיה מבוצעות בעולם כולו, וכוללות שיתופי פעולה עם מוזיאונים, קהילות, מוסדות חינוך, ארגונים חברתיים ותאגידים כמו איקאה. קרן פיתחה גם מערכת תיווי מקורית למוזיקה רפלקסיבית, וטכניקת הניצוח שלה הוצגה בספרה של תרזה סאוור "Notations21" (2009) כתופעה פורצת דרך. יצירותיה הוצגו בגלריות, מוזיאונים ופסטיבלים, ותוארו לעיתים קרובות כ"נסיעה ברכבת הרים רגשית" בשל עומקן ואיכותן התחושתית.

במהלך השנים ליוותה פרויקטים חינוכיים וטיפוליים במסגרות ייחודיות בארץ ובעולם, בין היתר עם ילדים בסיכון, פליטים, משפחות מתמודדות, אמנים רב-תחומיים, אנשי חינוך, תזמורות קהילתיות ומנהלים בכירים. עבודתה מאופיינת ביצירת תהליכים המשלבים חקירה אמנותית עם בניית קהילה, העצמה אישית וחדשנות חברתית-חינוכית. רוזנבאום הקימה את קהילת רפלקס – קהילת אמנים בינתחומית הפועלת מתוך עקרונות הפלייגראונד – ואת הארגון הבינלאומי www.composingcommunity.com, המשמש כבית עולמי ליוזמות מבוססות תקשורת סינסתזית ויצירה קולקטיבית.

פרטיטורה: קרן רוזנבאום, מוסיקה רפלקסיבית.