פסיכותרפיה פסיכואנליטית באמנויות

נבחן מושגי בסיס כמו הקשר הטיפולי, הקשבה, תהליכי העברה והעברה נגדית, הלא מודע, הסטינג הטיפולי, תחילת וסיום טיפול ועוד.
לעיתים נבין ונענה על שאלות ולעיתים נסתקרן ונפתח פתח לשאלות חדשות, ובכך נחייה, נעמיק, ונעשיר את העבודה הטיפולית בקליניקה.
במפגשים נקרא יחד כתבים של פרויד, ויניקוט, קוהוט, מיטשל ואוגדן. נתבונן יחד בדוגמאות קליניות מתוך הכתבים של פסיכואנליטקאים אלה, אך בעיקר מתוך העבודה הטיפולית בקליניקה שלכם.

"מילים ורעיונות אף פעם לא עומדים במקום, והקורא נדרש, בניסיונותיו להבין, לחפש התחלה חדשה שממנה יוכל לשוב ולצאת למסע" (אוגדן).

שפת הלא מודע אצל פרויד וממשיכיו- מבט פסיכואנליטי ואומנותי, מרצה: ד"ר יעל שלום- צדק
מושג הלא מודע נחשב לתגלית המרכזית של התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית המושתתת על דיבור. החל מימיו הראשונים פרויד ניסה להתחקות, כקלינאי וכתיאורתיקן, אחר האמת הלא מודעת של המטופל בכדי לעזור לריפויו.
לשם כך הוא פיתח שיטות שונות לזיהוי ולהגעה אל הלא מודע הנפשי כמו: אסוציאציות חופשיות, פירוש החלום ופליטות פה.
מאז התפתחו הגישות והדרכים לגילוי תהליכים לא מודעים תוך הכרה הולכת וגוברת במוגבלות המילים ובפער בינן לבין הלא מודע הנפשי.

בקורס נעקוב אחר התפתחות מושג הלא מודע וביטויו בשפה הנפשית דרך הגותו של פרויד וממשיכיו כאשר המטרה היא להבין את המנגנונים הנפשיים הלא מודעים העומדים בבסיס השפה הלא מודעת בטיפול הנפשי.
כמו כן נעמוד על הקשר בין שפת הלא מודע לשפת האומנות. זאת מתוך ההבנה כי הפסיכואנליזה, כדיסציפלינה המושתתת על דיבור ושפה מילולית, מתקשה להגיע לאזורים נפשיים לא מודעים שלרוב אינם מיוצגים באופן סימבולי.
לשם כך נבחן טקטסים של הוגים העוסקים בלא מודע האומנותי והיצירתי מפריזמה פסיכואנליטית כמו פנחס נוי, איתמר לוי ועוד.
דרך השילוב בין שפת הלא מודע בפסיכואנליזה ובאמנות נעמיק בהבנת האומנותיות והיצירתיות שבלב ההליך האנליטי.

הפעולה היצירתית בטיפול הפסיכואנליטי: רצף היסטורי של התפתחות הפסיכואנליזה, מרצה: ד"ר מיכל בת אור
בקורס נדון ביחסים בין היבטים מילוליים להיבטים ראשוניים בטיפול הפסיכואנליטי כפי שהומשגו ונתפסו מאז ראשית ההגות הפסיכואנליטית ועד ימינו. נעסוק בגישות השונות החל מזו של פרויד ועד גישות התייחסותיות עכשוויות.

יסודות החשיבה הקלייניאנית – מבט תיאורטי וקליני, מרצה: גב' חן רן אלמוג, מ"א
המושגים המקוריים והשנויים במחלוקת של מלאני קליין השפיעו השפעה עמוקה ומתמשכת על המחשבה והמעשה הפסיכואנליטיים ויש בהם תרומה חשובה לתיאוריה ולטכניקה בפסיכותרפיה.
הקורס יעסוק ברעיונותיה המרכזיים של קליין ובבחינה של מושגי יסוד בחשיבה הקלייניאנית דרך המשגתם על ידי מלאני קליין עצמה וכמה ממשיכיה, ודרך התבוננות באופן בו הם מתגלמים בעבודה הקלינית. המושגים שייבחנו הם: טיפול בילדים, העולם הפנימי; הפנטסיה הלא מודעת; התפתחות החשיבה ויצירת הסמלים; העמדות (פרנואידית-סכיזואידית ודיפרסיבית); חרדה, העברה והעברה נגדית; דחף חיים ודחף מוות, שנאה וצרות עין, אהבה ותיקון.
קליין פיתחה את התיאוריה והטכניקה שלה מתוך תצפיות ועבודה טיפולית עם ילדים צעירים והשתמשה רבות באמצעים אומנותיים, כמו ציור משחק ודרמה.
בקורס נשאף לעיבוד נוסף של רעיונותיה מתוך המבט הייחודי של הטיפול באומנויות.
נפנה את מבטנו למפגש היצירתי והחי עם הסיפור הנברא מתוך הפנטזיה הלא מודעת ועולמו הפנימי של המטופל ועם התפקידים השונים שמגלמים האובייקטים הפנימיים, ונבחן כיצד ניתן להבין ולהשתמש בתפקידים עליהם מלוהק המטפל במסגרת מרכזיותם של יחסי ההעברה.

קשב ופרשנות מילולית ולא מילולית במפגש הטיפולי, מרצה: פרופ' עינת שופר אנגלהרד
הקורס יעסוק באופן שבו הקשב האנליטי מעצב את מלאכת הפרשנות לחומרי הנפש המילוליים והלא מילוליים.
נתייחס להבנה של פרויד על קשב ופרשנות דרך הייחודיות של מושג הדחף והמיניות הילדית, למול, קשב ופרשנות אצל קליין אשר הדגישה את תהליכי הפיצול והתיקון של האובייקט, דרך וויניקוט אשר הדגיש את מרכזיות היצירתיות והמשחקיות עבור הנפש, וביון אשר עסק בתהליכי חשיבה וחלימה של חומרים נפשיים כדרך להשגת טרנספורמציות נפשיות בשדה הבין-אישי.
כל אחת מהתיאוריות מזמינה להקשבה קצת שונה לקונפליקט, להתפתחות, לרגרסיה, לסובלימציה ומסמנת את היעדים של אומנות הפרשנות.
ביטוי באמנות בטיפול מייצר קרקע לחיבור בין אספקטים פסיכולוגיים – המחשבה, התפיסה, העיבוד הסימבולי של החוויה – לבין חוויה סומטית.
אופן המעבר מהמילה לביטוי באמנות ומהאומנות למילה מבוסס על מאפייני ההקשבה האנליטית של המטפל, כאשר המשגה מילולית כמו הזמנה ליצירה או פעולה במרחב מהוות את הפרשנות המוענקת למטופל.
הקורס יעמיק בדרכי הקשב והפרשנות אשר מוצעות בתיאוריות השונות, ובייחודיות של אופני ההתערבות השונים בהתייחס לתכנים מילוליים ולא מילוליים במפגש הטיפולי.
הלמידה תתבסס על קריאה של הסטודנטים לקראת השיעור ודיון על שאלות ותובנות מתוך הקריאה. המפגשים ישלבו חשיבה תיאורטית, התנסות אישית בתנועה, במוסיקה, כתיבה ואומנות, הצגות מקרים קליניים ודיון בנושאים הנלמדים.

מפגש עם חשיבתו של וילפרד ביון, מרצה: גב' מירית קציר, מ"א
חשיבתו של ביון ניחנה בעושר רעיוני ומקורי. חלק ממקורותיה שואבים השראה מפרויד וקליין אך פיתוחם הורחב ואף שונה ללא הכר.
ביון מציע ניתוח תיאורי של צפיה בנפש האדם, כזו שתשלב כמה נקודות מבט שיתלכדו לרגעי אמת.
הוא הניח את קיומו של מודל בו יכולתו של האדם לשאת תסכול וכאב נפשי תשפיע על הדרך האינסופית לידיעת
עצמו. הוא עוסק בחוויה הרגשית ובתהליכי הטרנספורמציה שהחוויה עוברת בנפש לכדי צמיחה מנטלית או לכיוון של חסימה וצמצום.
נפגש עם מבחר מכתביו ונתוודע לתסכול הנלווה לקריאה שכן כתיבתו של ביון מונעת מניסיון בלתי פוסק
לתקשר משהו שהוא מעבר לשפה.
הדבר מקביל לתפיסתו את הפער בין העולם החושי לרגשי, בין המילים לחוויה, בין הכמיהה לסדר ופשר לבין התפזרות ואי בהירות הכרוכות בסבל בכל מפגש עם המציאות.
נסקור כמה מושגים בסיסיים בחשיבתו של ביון ומעט בכתבי ממשיכיו ונשלב בדוגמאות ואסוציאציות
מהקליניקה ועולם האמנות שמיטיב להמחיש את ניסיונו של האמן להתמיר חוויות רגשיות לייצוגים מוחשיים
ולעורר בצופה מגע עם אמת רגשית שהיא בעיני ביון, כמו מזון מחייה לנפש.

וויניקוט – בריאה והשתכנות, נגיפה ועיוות, מרצה: גב' ליאת לידה – סנדומיר, מ"א
מטרת הקורס להכיר את עיקרי המודל ההתפתחותי הייחודי שמשרטט וויניקוט השואף למימוש הפוטנציאל האישי של הסובייקט: במצב הבריא, סביבה טובה דיה אפשרה בריאה/גילוי, ואז יוכל הסובייקט להתפתח באופן מממש ואותנטי, שמאפשר משחקיות, ספונטניות, יצירתיות; במצב הפתולוגי, ההתפתחות הרגשית הפרימיטיבית לא התרחשה באופן מספק בשל תנאים חודרניים של נגיפה (impingement) מצד הסביבה, תגובתיות כוזבת ושיבוש ההתפתחות.
בטיפול יהיה אז צורך לשוב ל'אזור האסון' (מודל הרגרסיה לתלות).
בקורס ילמדו שלבי ההתפתחות לפי הרצף שמציג וויניקוט, מתוך כתביו ומתוך כתיבתם של אנליטיקאים אחרים אודות עבודתו (פיליפס, ליטל, בולאס, אוגדן, ואח').
נכיר את הקשרים בין מודל ההתפתחות לבין הטכניקה והמעשה הטיפולי הוויניקוטיאני שאינם רואים בפרשנות מטרה, אלא מבוססים על נוכחות, החזקה, מרחב פוטנציאלי ומשחקיות.
לאורך לימוד מושגי היסוד בחשיבתו פורצת הדרך לזמנו (אומניפוטנציה, אובייקטים ותופעות מעבר, שימוש באובייקט, רגרסיה לתלות ועוד) , נתמקד בשוני מקודמיו (פרויד, קליין) שסלל את הדרך לזרם העצמאי ולממשיכיו.
נתייחס לסוגיות המחלוקת מול קליין- יחידת אם-סביבה ותינוק שאינו נפרד בהולדתו, שאלת הדואליות מול האחדות, דחף החיים אל מול דחף המוות (שאלת שורשי התוקפנות), והתנועה ההתפתחותית בין התמזגות לבין נפרדות בראי היחסים, תוך קיומו של מרחב ביניים (מרחב פוטנציאלי).
בבסיס אלה ניצבת מהות היחסים בין פנים לחוץ לתפיסתו של וויניקוט, עליה נשים דגש גם בהתייחס למציאות היום ול'מקום בו אנו חיים'.
חשיבתו היצירתית של וויניקוט מזמינה לאינטגרציה של הידע התיאורטי בשילוב אומנויות.
עבורנו זוהי הזדמנות לחשיבה החורגת אל אזורים קרובי חוויה הן בחשיבה התיאורטית, הן בעבודה הקלינית והן בהוראת הקורס.
בשיעורים יושם דגש על תהליכים יצירתיים שנוכחים בעבודה הקלינית של המשתתפים.
בסיום הקורס נקיים Journal Club שיאפשר התנסות בחומרים תיאורטיים דרך האומנויות.

מצבים מנטאליים ראשוניים, מרצה: גב' סמדר קורן, מ"א
בקורס תוצג היכרות ראשונה עם התיאוריה והקליניקה של מצבים מנטאליים ראשוניים, המאפיינים אזורים נפשים של תחילת החיים ומצבים פתולוגיים קשים.
ניתן לתאר מצבים מנטאליים ראשונים “כקומת הבסיס הנפשית” בהתגבשות תפיסת העצמי ולראות את התפתחות אופנות ההתקשרות בין תינוקות וסביבתם, ובמיוחד האם, כיסוד להתפתחות הנפשית.
מצבים טראומטיים בשלבי התפתחות אלו מייצרות תופעות פתולוגיים, הן אצל הילד והן אצל המבוגר.
חוויות שלא עברו ייצוג סימבולי ונותרו גולמיות וגופניות, נחוות כתחושות ריקות, חורים שחורים, סימפטומים גופניים, ועוד.
מטרת הטיפול באנשים הסובלים מפגיעות רגשיות מוקדמות כאלה, לפענח ולשים במילים חוויות בליתי מילוליות ומאיימות אלה וכך להפכן למובנות, ולפיכך לנסבלות יותר.
בקורס נבין התפתחות נורמטיבית והתארגנויות נפשיות פתולוגיות בשלבים אלו, (אוגדן, ביון, סטרן, וויניקוט) הגנות אופייניות למצבים מנטאליים ראשונים כגון "הזדהות דביקה" (מלצר) "עור משני" (ביק) ותאוריות וטכניקות טיפול מתאימות: הן פסיכולוגיות (ויניקוט, אלוורז, מקדוגל) והן מתחומי הטיפול באמצעות הגוף והאומנויות השונות.
בקורס נקרא את המאמרים ונדון בהם תוך ליווי התיאוריה בלימוד דרך התנסויות והתרכזות בגוף בתחושותיו ובתנועתו.

חלומות בטיפול הפסיכודינמי, מרצה: פרופ' רוית ראופמן
ניתן לומר, שכשם שהחלומות הגיעו אל עידן המדע על כנפי הפסיכואנליזה, כך גם הפסיכואנליזה הגיעה אל עידן המדע על כנפי החלום: מראשית ימיה ועד היום לחלום נודע מקום מרכזי ביותר בהגות ובפרקטיקה של הטיפול האנליטי. בקורס נעקוב הן אחר מקומו של החלום בתיאוריות האנליטיות השונות, והן אחר דרכי ההבנה, הפירוש והעבודה עם חלומות בקליניקה. תוך שילוב בין הבנה תיאורטית לבין התנסות חווייתית בעבודה עם חלומות של עצמנו, נצלול אל עומקם של חלומות, נקשיב לשפתם הייחודית ונשכלל את דרכי ההקשבה שלנו לחלומות של מטופלים/ות, כמו גם לחלומות של עצמנו, ולאופן בו ניתן לעשות שימוש בידע העצום ורב הערך העולה מחלומות.

יסודות החשיבה והטיפול היונגיאני, מרצה: ד"ר אורלי וקנין
תרומה מרכזית של קרל גוסטב יונג לעולם הטיפול הינה החיבור שהוא עושה בין העולם הפנימי האישי, לעולם הארכיטיפי והסימבולי הקולקטיבי.
בכך, למעשה, הוא מקשר בין ההבנה העמוקה בנפש האדם ובתהליכים הפסיכולוגיים אותם הוא עובר, לבין השימוש באמנות ככלי הן להבנת התהליכים והן לקידומם.
הקורס יפגיש את הסטודנטים עם מושגי היסוד של התאוריה היונגיאנית, ועם העקרונות הטיפוליים, באמצעות המיתוס של "מסע הגיבור והגיבורה".
בקורס נגע בתפיסתו המרכזית של יונג את מבנה הנפש, ונתמקד בחידוש של יונג בדבר הלא מודע הקולקטיבי, ועולם הארכיטיפים.
בנוסף, נדבר על המעשה הטיפולי באוריינטציה היונגיאנית, המבוסס על האילוסטרציות של ה"רוזריום פילוסופורום".
לפי יונג, הסימבוליזם הינו הגשר המקשר בין המודע ללא מודע.
לכן, לדעתי, הדרך ללמוד את עיקרי חשיבתו של יונג , שהינה לעיתים מאד מופשטת, מחייבת שילוב בין החלקים התודעתיים תאורטיים לבין שימוש באמנות כדרך לחבר את חלקי הנפש השונים.
משום כך הלמידה התאורטית תהיה מלווה בחשיפה רבה לאמנות- הן באמצעות מצגות, סרטים וכד', והן ביצירה ממשית.
נהיה "הגיבורים והגיבורות", ונפגוש את הארכיטיפים המרכזיים והעקרונות האנליטים בתוך השלבים השונים של המסע.
בנוסף, נביא מקרים וחלומות לניתוח מנקודת מבט יונגיאנית.

גישת העצמי- בראי הטיפול באומנויות, מרצה: גב' סמדר בארי ברג, מ"א
גישת פסיכולוגיית העצמי, שנהגתה על ידי היינץ קוהוט, הינה תיאוריה קוהרנטית ומקיפה על האדם, מהלך התפתחותו התקין, צרכיו הנפשיים הבסיסיים, מקורות הסבל שלו והדרך לטפל בהם.
היעד ההתפתחותי האנושי, לפי פסיכולוגיית העצמי, הוא לצמוח כאדם בעל עצמי יציב ולכיד, כאשר היחסים הראשונים עם הזולת מהווים הסבר לצמיחה תקינה של מבנה העצמי או לפסיכופתולוגיה.
פסיכולוגיית העצמי היא פסיכולוגיה חיובית ואופטימית באשר לטבעו של האדם והאנושות בכלל, המדגישה את הפוטנציאל הגלום ברוח האדם המאפשר התפתחות לאורך כל שלבי החיים.
במהלך הקורס נכיר את המושגים המרכזיים של התיאוריה דוגמת; נרקיסיזם, עצמי, זולתעצמי, אמפתיה ועוד.
דרך הצגה של דוגמאות מהספרות, מהקליניקה ומתוך הפרקטיקה של התלמידים, נלמד על הרלוונטיות של גישת פסיכולוגיית העצמי לעבודה המקצועית בטיפול בהבעה ויצירה – באיזה אופן התבוננות דרך גישת העצמי יכולה להפרות עבודה זו, וכן כיצד באמצעות שפת היצירה והטיפול דרכה ניתן ליצור עמדה טיפולית אמפתית וקרובת חוויה, אליה חותר קוהוט בכתביו.

אתיקה בפסיכותרפיה, מרצה: ד"ר מעיין למפרט צמרת
הקורס עוסק בהתבוננות בעשייה הטיפולית דרך הפריזמה האתית.
בקורס נלמד להבחין בין אתיקה לחוק, בין אתיקה למקצועיות ובין אתיקה למוסר.
נעסוק בקוד האתי ונתייחס למושגים מרכזיים בתחום.
לצד זאת נערוך דיון וחשיבה על דילמות אתיות בטיפול העולות בחיי היום יום של העשייה המקצועית באמצעות דוגמאות של המשתתפים.

טיפול במצבי קיצון ושבר, מרצה: גב' טלי עציון רון, מ"א
הקורס יסקור דוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית של טיפולים במצבי קיצון, כגון מרגרט ליטל של ויניקוט, קארן של דייויס ועוד.
דרך הדוגמאות נראה כיצד המושגים התיאורטיים מתממשים בחדר הטיפולים בתוך ההתרחשות הערה והחיה בדיאדה הטיפולית. מצבי הקיצון משפיעים בעוצמה הן על המטפל והן על המטופל ומאפשרים למידה מרתקת על מצבי הנפש, המרחב הטיפולי ועל האפשרות לתנועה ואף להחלמה בטיפול.
בנוסף, דרך המקרים, מתאפשרת הצצה על המטפלים עצמם- על אישיותם המורכבת, השימוש שהם עושים בהעברה הנגדית ועל התנהלותם בפועל בחדר הטיפולים.

פסיכותרפיה באמנויות בטראומה: על יצירה באיזורי שבר וחלל, מרצה: ד״ר מיכל בת אור
הקורס יהווה מקום להיכרות, העמקה ויצירת חיבורים שבין מושג הטראומה הנפשית מתוך ההגות הפסיכואנליטית, והיצירה האמנותית כמרחב של נוכחות, עדות, נגיעה ואיחוי באיזורים שבהן הלשון משותקת. נעסוק במספר תמות עיקריות- תופעת ״החזרה הכפייתית״ המתגלמת ביצירה, ובמעבר שבין התנועה הכפייתית ליצירתית; תופעת הפרגמנטריות בזיכרון הטראומתי, והמעבר לתסריט של ליקוט, הצבה, יצירת חיבורים ונרטיבים; תופעת ההיעדר והחלל בזכרון טראומתי, והדהודו ביצירה באורח צורני ומבני, כנוכחות שניתן להיות עדים לה; שיקום המרחב המעברי בקרב מטופלים שחוו טראומה נפשית, כאופנות המתנגדת למצבי קפאון, הימנעות ודיסוציאציה; נעסוק גם במונח המטפלת הפצועה היוצרת, תוך התבוננות ביצירות של מטפלות המציגות את יצירתן במרחב הציבורי.
הקורס יכלול קריאה בד בבד של טקסטים פסיכואנליטיים, משדה הטיפול באמנויות וטקסטים ויזואליים ומילוליים מתוך תערוכות אמנות.

הגישה ההתייחסותית, מרצה: גב' דניאלה זילבר, מ"א
הגישה ההתייחסותית מכירה בהשפעה ההדדית הבלתי נמנעת של שני השותפים במפגש הטיפולי. התיאוריה ההתייחסותית, באמצעות הטכניקה, חוקרת את המארג הנוצר בין המערך התוך נפשי ובין החוויה האינטר-סובייקטיבית בתוך התהליך, ומאפשרת הבנייה משותפת של משמעויות המתגלות בתהליכי העברה והעברה נגדית ובמרחב המשותף שיוצר הצמד מטפל- מטופל. הקורס יציע היכרות עם הרקע להתהוותה של הגישה ההתיחסותית והנושאים המרכזיים בהם היא עוסקת. ננסה להבין לעומק מושגים המצויים בליבת גישה זו, ביניהם: שיח וקשר של הכרה הדדית, פרשנות כהבניה הדדית, עצמיים מרובים, דיסוציאציה ואנאקטמנט, השלישי ההתיחסותי, חשיפה עצמית של המטפל ועוד. באמצעות קריאה מודרכת ודיונים תאורטיים וקליניים, נתעמק בכתביהם של הוגים מרכזיים כמו: מיטשל, בנג‘מין, ארון, ברומברג דיוויס ואחרים.

עקרונות מנחים במיינדפולנס ויישומם בפסיכותרפיה באומנויות, מרצה: גב' דנה מלכי סיגל, מ"א
בקורס זה נלמד ונתרגל טכניקות מיינדפולנס (קשיבות) ונבחן את יישומם ועיבודם בשדה האמנותי.
מדיטציה היא מצב בו תשומת הלב שלנו ערה, ומצב זה מתקיים בכל פעילות- בתנועה, ובצליל, בצבע, במילה ובדרמה. הפסיכולוגיה הבודהיסטית מעשירה ומרחיבה את כלי המטפל ואת הבנת המטופל. נחקור יחד מושגים מעולם זה באופן חווייתי בקורס.
נלמד ונתרגל טכניקות בסיסיות כגון : מדיטציה חד נקודתית- וכיצד היא תומכת במטפל/מטופל ובקשר הטיפולי; הדמיות, ודמיון מודרך – כלים ליצירת ״מקום בטוח״, ועיבוד חלומות/רגשות/חשיפות בדמיון; מדיטציות תיוג ועבודה עם מחשבות- שימוש במדיטציות אנליטיות ומדיטציות תיוג לשם עבודה על חלקים קוגניטיביים והגמשתם בעבודה הטיפולית. מדיטציות לפיתוח חמלה ואמפטיה כלפי המטופל (טונג לן -מדיטציה לפיתוח חמלה עצמית וחמלה לאחר- במעגלים קונצנטרים); טכניקות נשימה והרפיה (שימוש במצבי דחק, חרדה, ועבודה עם הלא מודע).

בלינט – עבודה טיפולית באזור השבר הבסיסי. מרצה: גב' כרמל שפי בן אשר, מ"א
בתחילת ספרו "השבר הבסיסי" בלינט פותח בהנחה כי רוב הטיפולים מתנהלים על ידי אנשי מקצוע היודעים את מלאכתם, ועדיין לעיתים נתקלים במטופלים קשים, ונכשלים בטיפול בהם. הוא מעלה את השאלות הבאות – מדוע קשה יותר לטפל במטופלים מסוימים מאשר באחרים? מדוע טיפולים מסוימים מצליחים יותר מאחרים? מהם התהליכים הטיפוליים ובאיזה חלק של הנפש הם מתרחשים? ומה בתהליכים אלו גורם לקשיים שאנו חווים כמטפלים?

מתוך ניסיון לענות על שאלות אלו בלינט מגיע להבנה שבנפש קיימים שלושה אזורים שונים – אזור היצירה, האזור האדיפלי ואזור השבר הבסיסי – ובספרו מתמקד בעבודה הטיפולית ברמת השבר הבסיסי.

להבנתו כשהטיפול מתקיים באזור האדיפלי העבודה הטיפולית נעשית בשפת המבוגרים – שפת הדיבור המקובלת. לעומת הטיפול באזור האדיפלי כשהטיפול מתקיים באזור השבר הבסיסי לא ניתן להסתמך על שפת הדיבור ועולה השאלה באיזו שפה ניתן לתקשר ולטפל כשהטיפול מתקיים באזור זה.

בנוסף לכך בלינט שם לב שישנם מטופלים שתהליכי ההעברה עמם מאתגרים את המטפל ואת עמדתו הטיפולית באופן עמוק. מטופלים אלו מתוארים לרוב כבעלי הפרעה קשה, ששורשי מחלתם נעוצים באזורי נפש ראשוניים פרה אדיפליים שאותם המשיג בלינט כאזור השבר הבסיסי.

בעבודתו טבע בלינט מושגים תיאורטיים שעוזרים להבין את המטופל והדרך בה מביא את עצמו לקשר הטיפולי, ובמקביל עוזרים למטפל להבין, לשאת ולהכיל את הסערה המתחוללת בנפשו של המטופל, בנפשו שלו ובקשר הטיפולי. מושגים כמו – אזור השבר הבסיסי, התערבבות הרמונית, חומרים ראשוניים, אובייקט ראשוני, אהבה ראשונית, התחלה חדשה רגרסיה ממאירה ורגרסיה שפירה, ועוד.

בקורס נקרא יחד בספרו של בלינט "השבר הבסיסי" ובעזרתו נחשוב על העבודה עם מטופלים שהטיפול בהם מתקיים באזור השבר הבסיסי, ונחבר את מה שעולה מהתיאוריה לעבודה הקלינית.

סמינר הדרכה

לאורך כל שלש השנים מתקיים סמינר קליני. חברי הקבוצה נותרים קבועים ובכל שנה מתחלף מנחה הסמינר. חלוקה כזו מאפשרת עבודת עומק מתוך היכרות עם חברי הקבוצה ועם האישיות הטיפולית המתפתחת אצל כל אחד ואחת, ולצד זאת היכרות עם מנחים שונים וסגנונות התבוננות מגוונים על חומרים קליניים.

מטרת הסמינר היא לפתוח מרחב קבוצתי שיאפשר לכל משתתף להמשיך ולפתח את העצמי שלו/ה כפסיכותרפיסט/ית דרך הבאת מקרים לדיון בקבוצה, עבודה על תהליכי העברה והעברה נגדית ושימוש בקולות ותחושות בקבוצה כ"היכל של מראות" היכולים לתת זוויות הסתכלות מגוונות להבנת המקרה ודרך עבודתו של המטפל.

דרכי ביטוי ותקשורת באמצעות אמנויות – סדנה, מרצה: גב' נעמה רביד, מ"א
במרחב הטיפולי ובקשר הטיפולי מעבר לביטויים אומנותיים מאפשר למטופל להביע את עצמו ולהתקרב להבנה של עולמו הפנימי באופנים ראשוניים ובלתי אמצעיים. באמצעות ביטויים אמנותיים, תהליכים נפשיים-דינמיים מהדהדים לרבדים עמוקים של הנפש ולעבר היחסים המופנמים והממשיים בחדר. כך, הביטוי ביצירה מהווה אלטרנטיבה והשלמה לביטוי המילולי של האדם לעצמו ולסביבה. במסגרת הסדנא נתנסה במגוון ביטויים הבעתיים בלתי מילוליים כגון מוסיקה, תנועה, אומנות וכתיבה. הסדנא תספק מרחב לשכלול והרחבת השפה היצירתית כדרך להביע ולתקשר את העולם הפנימי: תחושות, רגשות, זיכרונות ואסוציאציות. המרחב ההבעתי בסטינג הטיפולי מאפשר לשהות במרחב חלימה תוך אישי ובינאישי אשר מעמיק את הקשר והתהליך הטיפולי. באמצעות טקסטים, חומרי אומנות וגוף, נחווה את האופן בו ניתן לתת צורה ומשמעות לחוויות לא מילוליות. נעמיק את ההכרות עם הכלים ההשלכתיים, נחוש כיצד מעבר בין האומנויות השונות מאפשר טרנספורמציה רגשית ומנטלית ונעמיק את החוויה והשימוש בחומרים אלו בחדר הטיפולים. נפתח ערוץ הקשבה לחומרים המתהווים ומתגלים במרחבי היצירה גם בכדי שערוץ יצירתי זה יהיה זמין עבורנו בתהליך הטיפול הדינמי.

חשיבה טרנספורמטיבית וחתירה לחופש אנושי והפצתו – סדנה, מרצה: גב' סנדרה הלוי, מ"א
הסדנה תתמקד בתהליכים של מגע עם השכבה הנפשית הלא מובחנת [ביון, ורמוט], חשיבת חלום וחשיבה טרנספורמטיבית לעומת חשיבה מאגית [אוגדן], ועידוד אינטראקציות רספונסיביות הקשורות לאופן המגע הזה, המייצרות ומפיצות חופש אנושי [סימינגטון].
במסגרת החיבור ההדדי בין שפת החשיבה הפסיכואנליטית לשפת הטיפול בתנועה ובאמנויות נעמיק במושגים התיאורטיים המתוארים וננסה לחבר אותם לעבודה של טיפול באמנויות בהסתמכות על ניסיונם הקליני של משתתפי הסדנה.

כתיבה קלינית – סדנה, מרצה: פרופ' עינת שופר אנגלהרד
הכתיבה הקלינית מהווה שער לנפש, לחשיבה רגשית, ולעשייה טיפולית ההופכת גלויה לעין האחר.
במפגש ניצור מרחב ביניים לכתיבה קלינית. נלמד דרכים לשילוב של היצירה בכתיבה, ולשילוב תהליכי הערכה בטיפול באמנויות בהצגה של אבחנה דינאמית. נעמיק בבחירה של תמות לכתיבה, ובדרכים להמשגה של החשיבה הדינמית בשילוב הביטוי באמנויות ובהנגשה של הרעיונות לקורא.
במסע למציאת סגנון אישי בכתיבה, נתייחס לתוכן בצד סגנון הכתיבה, לתיאור המלל בצד תיאור הפעולה במפגש, ולהבדל בין התדיינות תיאורטית להצעה של המשגה חדשה. נלמד דרך קריאת מאמרים והעמקה בדרכי הכתיבה של תיאורטיקנים מרכזיים ודרך חשיבה משותפת על מקרים שיוצגו על ידי המשתתפים.

* ייתכנו שינויים בתכנית הלימודים