יותר ירוק או יותר ארוך?

פרופ' דניאלה קרמר-מור 

נשאלתי מה הכי חשוב לי כשאני מקבלת מועמדים לתוכנית לפסיכותרפיה משולבת גישות ונזכרתי בחידה שילדי שאלו אותי בילדותם: האם התנין יותר ירוק או יותר ארוך.
תפקידו המרכזי של כל פסיכותרפיסט הוא לצמצם את מצוקתם הנפשית של המטופלים שלו ולסייע להם להגיע לצמיחה פנימית, תחושת ערך עצמי ותפקוד יעיל יותר. הסגל שלי ואני מבקשים לקבל רק מועמדים שיוכלו בסיום שלוש שנות לימודיהם לממש את התפקיד החשוב הזה באופן אופטימלי. מה הקריטריונים שלנו שיוכלו לנבא בוגרים כאלה? שתי תכונות עולות בראשי ואינני יכולה להפריד ביניהן או לתעדף אחת על פני השנייה.

 

יושרה מקצועית

התכונה הראשונה היא יושרה מקצועית שמצריכה חכמה, סקרנות, כמיהה לידע עשיר ויכולת להבין את עולם הטיפול מבוסס הראיות על מגוון הסתעפויותיו המעמיקות. לא מדובר פה באמונות ואינטואיציות אישיות, בזימון פעילויות מהנות לאדם הסובל (שיש להן ערך בחיי כולנו אך אינן מהוות טיפול נפשי), אלא ביכולת לזהות קשיים וחבלות בהתפתחות הנפש, להכיר מגוון של גישות ושיטות טיפול שעמדו ברף ביקורת מדעית גבוהה, ולהתאים את האופטימליות מביניהן למצב, לנסיבות ולאישיות הייחודית של הפונה המבקש סיוע נפשי. כשם שעל רופא שמטפל בגוף האדם להיות חכם ומשכיל מאד בתחומו, על מנת להציע את הטיפול האופטימלי לחולים שלו, גם אנחנו, מרפאי הנפש שעוסקים בדיני נפשות, נדרשים לאותו רף גבוה של חכמה והשכלה, על מנת להעצים את חיי הפונה ולהיות ראויים לאמונו.

 

לב גדול

התכונה השנייה היא "לב גדול" שמאופיין באהבת האדם באשר הוא, ברצון כן לאהוד ולהכיל ללא שיפוטיות כל פונה שחושף את סבלו מולנו. בניגוד לגישות חשובות ברפואת הגוף והנפש שמיטיבות לאבחן ולהציע טיפול ל"מקרים" שלהם, אנחנו מצפים שהפסיכותרפיסטים שאנו מכשירים, יהיו אנושיים, אכפתיים ורגישים לאדם באשר הוא ולא יראו בו "מקרה". זה איננו מובן מאליו. פרויד ופסיכולוגים מבריקים רבים אחריו, הציעו שהמטפל יישאר מרוחק ו"אוביקטיבי" בפרשנות שלו את המטופלים. אנחנו מבקשים את ההיפך. אנחנו רוצים שאנשי הטיפול החכמים והמשכילים יכניסו לחדר הטיפולים גם את המרכיבים האוהדים יותר שבאישיותם, כדי שיוכלו להוות תיקון למערכות היחסים הרעועות ולאכזבות המרות שחלק גדול מן המטופלים חווה בעבר וחווה בהווה ביחסיהם הבין-אישיים. ידע והשכלה יכולים להוות למטפל מבצר הגנתי מפני מעורבות רגשית ואכפתיות בכאב של המטופלים, ואילו אנחנו מבקשים דווקא שותפות (מידתית), כדי שהמטפל והמטופל יערכו את מסע הטיפול המשותף כעבודת צוות בגובה עיניים.

לא נוותר על החכמה והידע ולא על הקשר האותנטי, הקרוב והחם של המטפל כלפי מי שיושב מולו ונותן בו אמון. אפשר אולי לאחד את שתי התכונות החיוניות בעינינו לפסיכותרפיסט משלב גישות, במושג "חכמת הלב".

תנין חייב להיות גם ארוך וגם ירוק, ואנחנו, הפסיכותרפיסטים משלבי הגישות, נדרשים להיות גם חכמים וגם בעלי יכולת גבוהה לחוש חמלה, קירבה ואמפתיה כלפי אלה שבחרו לשתף עמנו את סיפור חייהם.

למידע על התכנית ללימודי פסיכותרפיה משולבת גישות ולהרשמה

 

פסיכותרפיה משולבת גישות - חכמה וחמלה